אדריכלות אקספרסיוניסטית – הבדלי גרסאות

'''אדריכלות אקספרסיוניסטית''' היתההייתה תנועה בתחום ה[[אדריכלות]] אשר התפתחה ב[[אירופה]] במהלך העשורים הראשונים של [[המאה ה-20]] במקביל להתפתחות ה[[אקספרסיוניזם]] בתחומי [[אמנות]] אחרים.

המונח "אדריכלות אקספרסיוניסטית" תארתיאר בתחילה את פעילותם של פעילי [[אוונגרד]] בגרמניה, הולנד, אוסטריה, צ'כיה ודנמרק, בין השנים 1910 עד 1924 לערך. בהגדרות מאוחרות יותר הורחב המונח וכלל אף עבודות החל משנת 1905 וכן עבודות שנעשו במדינות אחרות באירופה. המונח "אדריכלות אקפרסיוניסטית" בימינו רחב עוד יותר ולמעשה כולל עבודות אדריכליות מכל תקופה, או מקום, שלה מאפיינים הבולטים בעבודות ראשוני האדריכלות האקספרסיוניסטית, כגון: עיוות, פרגמנטציה, או מבנים המביעים רגשי אלימות ומתח.

סגנון זה התאפיין באימוץ מודרניסטי-מוקדם של חומרי בנייה חדשים, חדשנות עיצובית, מיקום חריג של עיקר [[מסה|מסת]] הבניין, מבנים השואבים לעיתיםלעתים השראתם מצורות שבטבע, ניצול שיטות בנייה חדשניות המאפשרות יצור המוני של [[לבנה (בנייה)|לבנים]], קורות פלדה ובמיוחד [[זכוכית]]. אדריכלים אקספרסיוניסטים רבים לחמו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וניסיונם, יחד עם אי היציבות המדינית בגרמניה בעת [[מהפכת נובמבר]], הניבו [[אוטופיה|השקפה אוטופית]] וסדר יום סוציאליסטי רומנטי. התנאים הכלכליים בגרמניה, בין 1914 ושנות ה-20 של המאה ה-20, הגבילו עד מאד את המבנים שנבנו את מספר המבנים שנבנו, ולכן רבים מן הרעיונות בתחום האדריכלות האקספרסיוניסטית מאותה תקופה נותרו על הנייר בלבד.

בין האירועים הבולטים בתולדות האדריכלות האקספרסיוניסטית ניתן לציין את תערוכת ורקבונד (Werkbund Exhibition) שנערכה ב[[קלן]] בשנת 1914. השלמת "התאטרוןהתיאטרון הגדול" (בגרמנית: Großes Schauspielhaus) ב[[ברלין]] בשנת 1919, [[מכתב שרשרת|מכתבי השרשרת]] המכונים "שרשרת הזכוכית" (בגרמנית: Die Gläserne Kette) בין נובמבר 1919 ודצמבר 1929 בין אדריכלים גרמנים ופעילות אסכולת אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdamse School) בין 1910 ל-1930 לערך. המבנה המזוהה יותר מכל עם זרם האדריכלות האקספרסיוניסטית הוא מגדל איינשטיין ב[[פוטסדאם]]. עד לשנת 1925 נטשו רוב הדמויות המובילות באדריכלות האקספרסיוניסטית, בהם [[ברונו טאוט]], אריך מנדלסון, [[ולטר גרופיוס]], [[לודוויג מיס ון דר רוהה]] ו[[הנס פולציג]], כמו גם אקספרסיוניסטים בתחומי אמנות אחרים, תנועה זו לטובת זרמים חדשים, מעשיים יותר, באדריכלות. בשנת 1933, עם עליית ה[[נאציזם]] בגרמניה, הוכרזה האמנות האקספרסיוניסטית כ[[אמנות מנוונת]] והוצאה אל מחוץ לחוק. עד לשנות ה-70 המעיטו חוקרי אדריכלות בהשפעת האדריכלות האקספרסיוניסטית על [[הסגנון הבינלאומי]], אולם מאז קיימת הערכה מחודשת להשפעתה של תנועה זו באדריכלות.

אדריכלות אקספרסיוניסטית היתההייתה יצירה של יחידים ובמידה רבה דחתה [[דוגמה]] אסתטית, אולם עדיין ניתן לנסות ולזהות קריטריונים מסויימיםמסוימים שאיפיינו אותה. בעבודתם של אדריכלים אקספרסיוניסטים ניתן למצוא מאפיינים החוזרים על עצמם ומתבטאים במידה זו או אחרת בעבודתיהם.

# לעיתיםלעתים קרובות פתרונות היברידיים, שלא ניתן לבטאם ברעיון בודד.

שינויים מדיניים, כלכליים ואמנותיים מהווים את הרקע לביטויים המוקדמים של אדריכלות אקספרסיוניסטית. הדבר בולט באופן מיוחד בגרמניה, שם האיכויות האוטופיות של אקספרסיוניזם אומצו על ידי הקהילה האמנותית השמאלנית, אשר בקשה לספק תשובות לחברה הגרמנית חסרת המנוח לאחר מלחמת העולם הראשונה. תבוסת גרמניה במלחמה, התפטרותו הכפויה של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], תקופת המחסור ועליית הסוציאל -דמוקרטיה והאופטימיות של [[רפובליקת ויימאר]], הולידו חוסר רצון מצד אדריכלים להשלים פרוייקטיםפרויקטים שהחלו לפני המלחמה, ולחפש פתרונות אדריכליים חדשים. חלק משמעותי בקהילה האמנותית הגרמנית, שבה אף היו אדריכלים, חיפשו אחר מהפכה דומה לזו שהתרחשה ברוסיה.

תנועות אמנותיות אשר קדמו לאדריכלות האקספרסיוניסטית והמשיכו עימה בחפיפה מסויימתמסוימת היו [[ארטס אנד קרפטס]] ו[[אר נובו]]. עבודה משותפת של אדריכלים עם אומנים היתההייתה חלק מגישת ארטס אנד קרפטס והמשיכה אף בפעילותם של אדריכלים אקספרסיוניסטים. הטבע כהשראה אמנותית אשר איפיין את האר נובו, ואשר היה אף נפוץ בתנועת ה[[רומנטיקה]], המשיך אף באקספרסיוניזם אולם נושאי ההשראה הטבעיים היו דוממים ולא מן הפלורה.

תנועת האדריכלות ה[[פוטוריזם|פוטוריסטית]] וה[[קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית)|קונסטרוקטיביסטית]] וכן זרם ה[[דאדא]] פעלו במקביל לאקספרסיוניזם ולעיתיםולעתים קרובות הכילו ביטויים אמנותיים דומים. אולם, בניגוד לאקספרסיוניזם, זרמי הפוטוריזם וקונסטרוקטיביזם הדגישו [[מכונה|מיכון]] ואורבניזציה. מן הבחינה הזו האדריכל מנדלסון היה יוצא דופן בין האקספרסיוניסטים בכך שעבודתו גבלה בפוטוריזם וקונסטרוקטיביזם.

תנועת האדריכלות האקספרסיוניסטית אף הושפעה מעבודתם של אדריכלים בולטים כגון [[פרנק לויד רייט]] ו[[אנטוני גאודי]]. שרטוטיו של רייט הוצגו בהרצאותיו של אריך מנדלסון והיו מוכרות בחוג האדריכלים האקספרסיוניסטים. גאודי השפיע והושפע מאדריכלי ברלין. אף עבודתו של האדריכל [[צ'ארלס רני מקינטוש]] היתההייתה מוכרת בקרב אדריכלי ברלין האקספרסיוניסטים ובחלק מעבודותיו ניכרת השפעה אקספרסיוניסטית.