נדיה בולאנז'ה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
בולאנז'ה, שאהבה להיקרא "מדמואזל", הייתה האישה הראשונה שניצחה על כמה [[תזמורת סימפונית|תזמורות סימפוניות]] חשובות, ביניהן [[הפילהרמונית של ניו יורק]], [[התזמורת הסימפונית של בוסטון]], [[תזמורת פילדלפיה]] וב[[אנגליה]], על [[תזמורת האלה]] ב[[מנצ'סטר]] ו[[תזמורת רשות השידור הבריטית]].
משרת ההוראה הראשונה שלה הייתה בבית הספר הגבוה למוזיקה של [[אלפרד קורטו]] בפריז, בשנת [[1916]]. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[1921]]) התמנתה לפרופסור ל[[הרמוניה]] בקונסרבטוריון ה[[אמריקה|אמריקאי]] למוזיקה בפונטנבלו, שם גילה אותה דור חדש של מלחינים אמריקאים (ראו להלן). עם הזמן הייתה למנהלת המוסד ([[1950]]). היא הורתה גם ב[[בית ספר לונגי למוזיקה|בית הספר לונגי למוזיקה]]
רבים מתלמידיה משנות ה-20', ביניהם [[אהרון קופלנד]], [[וולטר פיסטון]], [[רוי האריס]] ו[[וירג'יל תומסון]]
| |||