חיים רוזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית;
מ קישורים פנימיים
שורה 12:
|הערות=
}}
'''חיים ברוך רוזן''' ([[4 במרץ]] [[1922]] - [[2 באוקטובר]] [[1999]]) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] וחתן [[פרס ישראל]] לבלשנות בשנת [[1978]] והיה חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].
 
חיים רוזן נולד ב[[וינה|ווינה]], עלה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1938]]. למד לימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית וקיבל [[דוקטורט]] בשנת [[1948]]. המורה ממנו הושפע יותר מכל היה [[יוחנן לוי]]. בשנים [[1951]] - [[1952]] שהה ב[[צרפת]] לשם [[בתר-דוקטורט]]. הקים ביחד עם [[יעקב פולוצקי]] את החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. אחד ממחברי הערכים בנושא בלשנות ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]].
 
ב-[[1981]] נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זכה ב-[[1992]] בפרס הומבולדט. כיהן כסגן נשיא החברה הלינגוויסטית האמריקנית.
 
תחומי מחקריו של רוזן היו הלשונות ההודו-אירופיות והבלשנות הכללית המשווה. בנוסף פרסם מספר מאמרים אודות לשונות שמיות, ובעיקר אודות העברית הישראלית. ספרו החשוב "העברית שלנו: דמותה באור שיטות הבלשנות" ראה אור ב-[[1955]] בהוצאת [[עם עובד]] ותיאר את תהליך גיבושה של העברית המודרנית כשפה שמית עתיקה בשילוב השפעות מערביות מודרניות. גולת הכותרת של פועלו הייתה התקנת מהדורה מדעית של כתבי [[הרודוטוס]] שיצאה לאור בהוצאת [[טובנר (הוצאה לאור)|טובנר]] בשנת [[1987]].
 
רוזן (ביחד עם [[חיים בלנק]]) היה מן הבלשנים הראשונים שראו ב[[עברית ישראלית|עברית החדשה]] שפה מגובשת הראויה למחקר; עד זמנו שלטה הגישה שהעברית החדשה היא מעין אוסף לא מגובש של יסודות משכבות לשון קודמות ומשפות זרות, ושתופעות הלשון המתגלות בה הן שיבושים ושגיאות שאין למחקר עניין בהם. בספריו "העברית שלנו" ו"עברית טובה" הראה רוזן כי העברית הישראלית מקיימת מערכת לשונית יציבה ושמאפייניה והתהליכים המתרחשים בה דומים לאלה הקיימים בכל שפה מדוברת. כשהציג רוזן לראשונה את עמדותיו בשנות החמישים של המאה העשרים נמתחה עליו ביקורת נוקבת והחל פולמוס נרחב בין חוקרי העברית ומתקני הלשון; אולם עם הזמן התקבלה גישתו של רוזן כקונצזוס אצל חוקרי העברית הישראלית.