פרונד – הבדלי גרסאות

העוצרת, שלא הורגלה לדרישות שכאלה, ראתה זאת כניסיון ל[[מרד]]. ב-[[26 באוגוסט]] 1648 מזראן ציווה על מעצרם של ראשי הפרלמנט ובהם הנשיא פייר ברוסל שהיה פופולרי מאוד. דבר זה גרם ל "יום הבריקאדות" בפריז. המון רב התקבץ בחזית ארמונו של מזראן ב[[פאלה רויאל]] וקרא: "לא מסים". ההמונים עשו שימוש בקלעים ([[פרונד]] בצרפתית) כדי לנפץ באבנים את חלונות הארמון, ומכאן השם שדבק במרידות אלה. ביום המחרתשלמחרת, 160 חברי הפרלמנט עשו את דרכם לארמון המלוכה וקראו: "יחי המלך! מוות למזראן!", מה שהביא לשחרורו של ברוסל.

ב-[[6 בינואר]] [[1649]] אן מאוסטריה נאלצה להימלט מפריז יחד עם בנה, המלך שהיה בן עשר שנים בלבד. ב-[[8 בינואר]] הפרלמנט הוציא צווים[[צו]]וים לגירוש מזראן ולשימוש באוצר המדינה למטרות [[הגנה]]. אך הגנרל [[לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה]], שהסתכסך עם אחיו הנסיך דה קונטי שתמך במורדים, הציע את שירותיו לעוצרת ולמלך הצעיר. הוא גייס אנשי צבא, הטיל [[מצור]] על פריז (ינואר - מרץ 1649) וכבש אחד ממבצריה. האצילים המורדים ביקשו עזרה מספרד ומ[[בית הבסבורג]]. אך רוב חברי הפרלמנט לא אבו לוותר על הישגיו של רישלייה, ולתת לבית הבסבורג דריסת רגל מחודשת בענייניה של צרפת. חל תהליך של התפכחות מצד המעמד השלישי (הבורגניםה[[בורגנות|בורגנים]] והאיכרים) שלא אבה לראות את מעמד האצולהה[[אצולה]] מקבל מחדש את זכויותיו הפיאודליות. הפרלמנט הכריז על תמיכתו בבית המלוכה, הבריקאדות הוסרו ואן מאוסטריה, המלך הצעיר ומזראן שבו לחצר המלכות בפריז ([[28 באוגוסט]] 1649).

אולם הסדר לא הושב על כנו. דה קונדה שרצה לתפוס את מקומו של מזראן בחצר המלוכה, ניסה לגייס לצידו את האצולה. ב-[[18 בינואר]] [[1650]] ציווה מזראן על מעצרו של דה קונדה. הוא שוחרר ב-[[13 בפברואר]] [[1651]], לאחר שמזראן נמלט ל[[גרמניה]] בעקבות צו גירוש שהוטל עליו על ידי הפרלמנט. דה קונדה כרת [[ברית]] עם ספרד והבטיח להפוך את צרפת ל[[רפובליקה]]. ב-[[8 בספטמבר]] 1651 המלך לואי הארבעה עשר, שהיה בן 13 שנה בלבד, החליט לקחת לידיו את מוסרות השלטון. בנובמבר של אותה שנה המלך הצעיר קרא למזראן לשוב לפריז. אך ב-[[2 ביולי]] [[1652]] דה קונדה התקדם אל עבר פריז וכבש את העיר מידי הצבא המלכותי.

דה קונדה לא היה מסוגל לשלם לחייליו, ופריז נמצאה במצב של מצוקה כלכלית. ההמונים השתלטו על העיר, ואנשי המעמד השלישי שפחדו מהשתלטות ההמונים, צידדו בהשבת הסדר על כנו, ולו במחיר שובם של המלך ושל מזראן. ב-[[21 באוקטובר]] [[1652]] נכנסה המשפחה המלכותית לפריז. ב-[[6 בפברואר]] [[1653]] שב מזראן לפריז ולתפקידו כשר הראשי של המלך לואי הארבעה עשר. דה קונדה נמלט לספרד, ובכך הגיעו לקיצן מרידות הפרונד.