מינהל הספורט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
== היסטוריה ==
בשנת [[1960]] יזם [[ראש הממשלה]] לשעבר [[דוד בן גוריון]] את הקמת מינהל הספורט ב[[משרד החינוך]]. בן גוריון ביקש מ[[ראובן דפני]], שהיה אחד מראשוני הדיפלומטים של [[מדינת ישראל]], לשוב ארצה ולהקים את המינהל.
בשנת [[1965]] מונה לתפקיד המנהל [[בן דוד (דודזון) עשהאל]] ולמרות ה[[המיתוןמיתון]] הכבד ששרר בארץ הצליח לשכנע את [[שר האוצר]], [[פנחס ספיר]], להילחם באבטלה באמצעות בניית מתקני ספורט ובריכות ברחבי הארץ. עשהאל פעל לפיתוח [[מכון וינגייט]], יזם את הקמת [[היכל הספורט יד אליהו]] שב[[תל אביב]] וכיהן כיו"ר [[איגוד הכדורסל]]. יריב אורן החליפו בתפקיד בשנת [[1970]] ויזם, בין היתר, את הקמת "סל הספורט לרשויות", המאפשר תמיכה כספית בכל הרשויות בישראל לפי מפתח סוציו-אקונומי, מספר תושבים, היקף הפעילות ועוד.
בנוסף, הקים בשנת [[1984]] בשיתוף ההתאחדות לספורט ו[[הועד האולימפי]] בישראל את [[היחידה לספורט הישגי]], במטרה לשפר ולמקסם את ההכנות ל[[משחקים האולימפיים]]. בין השנים [[1982]]-[[1981]] השתתף בקורס ב[[מכללה לביטחון לאומי]] ואורי אפק מילא את מקומו. בתקופת כהונתו, בשנת [[1989]] זכה מכון וינגייט ב[[פרס ישראל]].
בשנת [[1988]] אוחד הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך יחד עם מינהל הספורט במשרד ו[[יריב אורן]] עמד בראש הגוף המאוחד. בשנת [[1995]] נכנס לתפקיד ד"ר [[יהושע דקל]], שהמשיך לפעול בעקבות אורן להקמת התאחדות ספורט בתי הספר. כמו כן, יזם את הקמתם של "מרכזי מצוינות" ברשויות ובענפי הספורט השונים, לקידום ולפיתוח מחוננים בספורט.
שורה 29:
המועצה תקבע סדרי עדיפויות לענפי הספורט על פי צרכי האוכלוסייה והמדינה, ובהמשך תפעל למען פיתוח ענפי ספורט בישראל. המועצה תתווה את המדיניות האסטרטגית הלאומית של ישראל בספורט לטווח הבינוני והארוך, תקבע את התוכנית הלאומית למתקני ספורט בישראל ותקצה באמצעות ועדה ציבורית משאבים כספיים לאיגודים, התאחדויות ואגודות ספורט ברחבי המדינה. חיזוק פעולה זו יביא להרחבת התשתיות האנושיות והפיזיות (מתקנים) ברחבי הארץ ולראייה מערכתית, אשר אמורה לסייע לספורטאים מוכשרים צעירים לממש את יכולתם ולהגיע לפסגת הספורט העולמי בתחום התמחותם.
 
* פיתוח וקידום תוכנית לאומית לספורט ולפעילות גופנית בשיתוף [[משרד הבריאות]] ומשרד החינוך. הרחבת פעילויות ספורטיביות בכל הגילאים נוכח בעיית ההשמנה ממנה סובלים על פי ההערכות כ-900 אלף איש וכדי לקדם אורח חיים בריא ופעיל.
 
* קידום ספורט נשים בישראל, בשיתוף פעולה עם המועצה לקידום ספורט הנשים והמועצה להסדר ההימורים בספורט. לפעול לשינוי עמדות החברה בישראל בכל הקשור לספורט נשים, ולעודד השתתפות ילדות, נערות ונשים בספורט. למען מטרה זאת הוקצבו 80 מיליון ₪ לשמונה שנים ועוד 1.8 מיליון ₪ בשנה לצורך ניהול הפעילות, שיווקה והטמעתה בקרב הציבור. במקביל, עידוד וסיוע לייצוג הולם לנשים בארגוני הספורט.
 
* קידום וסיום התקנת התקנות לחוק [[הספורט המוטורי]] מתוקף "חוק הספורט המוטורי", באמצעות [[הרשות לנהיגה ספורטיבית]]. התחלת מרוצי [[קארטינג]], [[אופנועים]] ומירוץ מכוניות בקיץ 2010.
 
* פיתוח הצלילהה[[צלילה]] הספורטיבית - הרחבת החשיפה לצלילה, טיפוח הענף ברמה הלאומית והבינלאומית. בישראל הוסמכו עד היום כ - 150 אלף צוללנים.
 
* קידום החוק למרוציל[[מרוצי סוסים]], שאם יאושר יביא להקמת ההיפודרוםה[[היפודרום]] הראשון ומועצה להסדר מירוצי סוסים והימורים הנלווים לכך. יוזמה זו עתידה להביא פרנסה לכ - 3000 משפחות.
 
* להיאבק באלימות בספורט מתוקף חוק איסור אלימות בספורט ע"י מועצה ייעודית[[המועצה למניעת אלימות בספורט]], בה נוטלים חלק משרדי הממשלה השונים, התאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל ואיגודים נוספים ובראשה יושב השופט בדימוס [[אמנון סטרשנוב]].
 
* להעלות את מספר הספורטאים התחרותיים בישראל בכ – 3-5% מדי שנה, ע"י פיתוח מודל חדש לאיתור וטיפוח ספורטאים צעירים ותחת הסיסמא - "לגדול בספורט - ולהגיע למצוינות".