SU-76 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 20:
|צוות=4
|}}
'''SU-76''' היה [[תותח מתנייע]] קל תוצרת [[ברית המועצות]] , שנבנה על בסיס שלדה של טנק קל [[T-70]]. הוא היה תותח מתנייע הנפוץ ביותר ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] וכלי [[רק"מ]] השני בכמותו שיוצר ב[[ברית המועצות]] במהלך המלחמה (אחרי [[T-34]] ). למרות היותו תותח סער, הוא שימש במהלך במלחמה גם כ[[משחית טנקים]]
 
==הפיתוח==
שורה 35:
==השימוש==
 
תותחי SU-76 מלאו 3 תפקידים עיקריים בשדה הקרב: תותח סער קל (לסיוע קרוב טווח לחיל הרגלים) , [[משחית טנקים]] ותותח שדה.
מבחינה ארגונית היחידה העיקרית של תותחי סער SU-76 הייתה [[רגימנט|אגד ארטילרי]]. כל אגד כלל 4 [[פלוגה|סוללות]] בנות 5 תותחים כל אחת. בסה"כ היו באגד ארטילרי 21 תותחים (תותח אחד היה במפקדת האגד).
 
תותחי SU-76 מלאו 3 תפקידים עיקריים בשדה הקרב: תותח סער קל (לסיוע קרוב טווח לחיל הרגלים) , משחית טנקים ותותח שדה.
 
כתותח סער היה SU-76 חביב מאוד על אנשי החי"ר , כיוון שהיה בעל עוצמת האש גבוהה בהרבה מטנקים קלים, שלפני הופעת SU-76 הופעלו בתפקידי סיוע . בנוסף לכך תא הצוות הפתוח פישט את אופן התקשורת בין מפקדי הח"יר לבין צוות התותח. יתרון זה בא לידי ביטוי בעיקר בעת לחימה בשטח בנוי , בה תותחי SU-76 צורפו לצוותי חי"ר בני 10-15 איש.
שורה 53 ⟵ 51:
כמה מאות מתותחי SU-76 סופקו ל[[צבא העם הקוריאני|צבא צפון קוריאה]] , אשר השתמש בהם במהלך [[מלחמת קוריאה]].
 
===מבנה ארגוני===
מבחינה ארגונית היחידה העיקרית של תותחי SU-76 הייתה [[רגימנט|אגד ארטילרי]]. בדצמבר 1942 , לאחר שSU-76 הראשונים סופקו לצבא, הם אורגנו באגדים מעורבים , שכללו גם תומ"תים קלים (SU-76) וגם תומ"תים בינונים (SU-122). בכל אגד כזה היו 4 [[פלוגה|סוללות]] קלות (סה"כ 16 SU-76 ) ו2 סוללות בינוניות (סה"כ 8 SU-122).
 
הניסיון הקרבי הראשון הוכיח את הצורך להפריד בין שני סוגי התומ"תים. לכן החל מאפריל 1943 הוקמו אגדים קלים , אשר כללו 21 SU-76 {{כ}}(5 סוללות בנות 4 תומ"תים ותומ"ת אחד במפקדת האגד). בסוף אותה שנה הוחלט לעבור לסוללות בנות 5 תומ"תים , כך שאגד הצתמצם ל 4 סוללות , אך מספר הכלים לא השתנה.
 
האגדים הארטילרים של SU-76 הופעלו כיחידות אצמעיות הכפופות למפקד [[ארמיה]]. בתחילת 1944 בחלק מאוגדות ח"יר הוחלף גדוד תותחי נ"ט נגררים בגדוד SU-76. כל גדוד כזה כלל 3 סוללות (16 כלים). לעומת האגדים , הגדודים הללו היו כפופים ישירות למפקד האוגדה.
 
בפברואר [[1944]] הוקמו חטיבות תו"מתים קלות , אשר היו ליחידה הגדולה ביותר של תותחי SU-76. החטיבות הוכפפו ישירות למפקדי [[חזית|חזיתות]]. כל חטיבה הורכבה מ: 3 אגדים ארטילרים, גדוד , [[חרמ"ש]], פלוגת סיור , פלוגת נ"מ ויחידות עורפיות. בסך הכול היו בחטיבה : 1122 חיילים, 60 תומ"תים SU-76 {{כ}} , 5 טנקים קלים מסוג T-70 ו3 [[שריונית סיור M3]].
 
נכון ל[[9 במאי]] 1945 (יום הסיום הרשמי של הלחימה באירופה) היו בצבא האדום יחידות הבאות של SU-76 :
* 7 חטיבות
* 119 אגדים ארטילרים אצמעיים
* 70 גדודים במסגרת אוגדות חי"ר.
 
בנוסף ליחידות אלו אגד אחד של SU-76 היה גם בצבא הפולני
==דגמים==
* '''OSU-76''' - דגם ניסיוני. התבסס על טנק T-60. מספר כלים בודדים יוצרו מדגם זה.