קהלת מוסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור בשינוי הקודם. |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
[[תמונה:Koheleth Mussar.jpg|ממוזער|350px|העמוד הראשון של "קהלת מוסר"]]
'''קהלת מוסר''', [[כתב עת]] [[עברית|עברי]] שהוציא לתקופה קצרה [[משה מנדלסון]] ב[[ברלין]] ב-[[1755]] (במחקרים מוקדמים: 1750). מבחינות מסוימות זהו כתב העת המודרני הראשון בעברית.
ב-1755 היה משה מנדלסון בן 26, התגורר זה כשנתיים בברלין ועשה את צעדיו הראשונים בהשתלבות בעולם האינטלקטואלי והפילוסופי של ברלין. בעקבות הפילוסופיה ה[[מוסר]]ית והאסתטית של [[לייבניץ]] ו[[כריסטיאן וולף]], שהשפיעה במידה רבה על מנדלסון הצעיר, החל להוציא בעברית שבועון שיועד לקהילה היהודית. הוצאת כתב העת הושפעה גם מכתבי העת המוסריים שנפוצו ב[[גרמניה]] וב[[אנגליה]] במחצית הראשונה של [[המאה השמונה עשרה]]. החשובים שבהם באנגליה היו השבועונים The Guardian, The Tatler ו-The Spectator.
שורה 9:
את חשיבותו של כתב העת שהוציאו מנדלסון ובוק תיאר ההיסטוריון [[שמואל פיינר]] (מהפכת הנאורות, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ב, עמ' 93):
:"ראשית, הם יישמו בחברה היהודית צורה ספרותית של הטפת מוסר שהייתה מקובלת בנאורות המוקדמת האירופית, בעיקר
לא ברור מדוע פסק כתב העת להופיע אחרי זמן קצר כל כך. הביוגרפים הראשונים של מנדלסון ([[יצחק אייכל|אייכל]], קייזרלינג) טענו שהסיבה היא התנגדות של הרבנים ומנהיגי הקהילה לכתב העת, שהציג לראשונה קול ציבורי ומוסרי שבא ממי שאינו אישיות רבנית. המחקר העדכני יותר הציע סיבות נוספות: קשיים כלכליים בהוצאת כתב העת, או מיעוט קוראים וכותבים בגלל חריגותו וחדשנותו של הרעיון ואי התאמתו לכלי הביטוי המקובלים בחברה היהודית אז. אפשר גם שמנדלסון, שנטה שלא להגיע לעימותים חזיתיים עם האליטות הקיימות בקהילה והעדיף פעולה שקטה והדרגתית, החליט לפנות לאפיקי פעולה אחרים. ואכן, לאחר שפסק כתב העת לצאת פנה מנדלסון לעסוק בעיקר בכתיבה בגרמנית והשתלב בחברת האינטלקטואלים הגרמניים הכללית, ולא שב לכתיבה עברית-יהודית עד אחרי פרשת לאוואטר.
"קהלת מוסר" אמנם לא הטביע חותם בזמנו ובמקומו, אך עמד מול עיני עורכי "[[המאסף]]", כתב העת המהפכני של [[תנועת ההשכלה]] שהחל לצאת ב-[[1783]]. עורכי "המאסף" אף הדפיסו מאמרים נבחרים מתוך "קהלת מוסר" שמסר להם מנדלסון בסוף ימיו. הטקסט של "קהלת מוסר" בשלמותו נדפס שוב בכמה מהדורות, ולאחרונה יצא במהדורה מדעית מקיפה של [[מאיר גילון]] ב-[[1979]].
"קהלת מוסר" לא היה כתב העת העברי הראשון, שכן קדמו לו כתבי עת תורניים שיצאו לאור ב[[אמסטרדם]] ב[[המאה ה-17|מאה השבע-עשרה]]. גם הגדרתו ככתב עת מוטלת בספק מאחר שיצאו ממנו רק שני גליונות. אף על פי כן מקובל להתייחס אליו כאל כתב העת המודרני הראשון בעברית, לפחות כמבשרו של "המאסף", שקיבל גם הוא את התואר הזה. במפעל [[המילון ההיסטורי ללשון העברית|המילון ההיסטורי]] של [[האקדמיה ללשון העברית]] מסמן "קהלת מוסר" את ראשיתה של תקופת הספרות העברית החדשה.
| |||