ג'קי סטיוארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{נהג פורמולה 1
[[קובץ:Jackie Stewart speaking.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ג'קי סטיוארט כפרשן בשנת 2005]]
|שם=ג'קי סטיוארט
[[קובץ:StewartJackie19690801MatraFord.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סטיוארט במכונית [[מטרה (רכב)|מטרה]] במירוץ גראן פרי בגרמניה, 1969]]
|תמונה=[[קובץ:TyrrellJackie 1Stewart speaking.jpg|250px200px|ממוזער|שמאל|המכונית בה זכהג'קי סטיוארט באליפותכפרשן בשנת 19712005]]
|כיתוב=ג'קי סטיוארט כפרשן בשנת 2005
'''ג'קי סטיוארט''' (ב[[אנגלית]]: '''Jackie Stewart'''; בשמו המלא: '''John Young Stewart'''; נולד ב-11 ביוני 1939, ב[[סקוטלנד]]){{כ}} [[OBE]], הידוע בכינוי "הסקוטי המעופף" (The Flying Scot), היה נהג [[מירוץ מכוניות|מירוצי מכוניות]] בולט. סטיוארט התחרה במירוצי [[פורמולה 1]] בין השנים 1965 עד 1973, במהלכן זכה שלוש פעמים באליפות העולם לנהגי פורמולה 1. הוא אף התחרה במירוצי גביע קנדה - ארצות הברית שנערכו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. סטיוארט ידוע בארצות הברית כפרשן טלוויזיה במירוצי מכוניות, כדובר של חברת הרכב [[פורד]], ובזכות מבטאו הסקוטי הכבד. בין השנים 1997-1999 הוא החזיק בשותפות עם בנו, פול, בקבוצת פורמולה 1 בשם: סטיוארט גרנד פרי.
|לאום=[[סקוטלנד|סקוטי]]
|תאריך לידה=[[11 ביוני]] [[1939]]
|עיר לידה=מילטון
|ארץ לידה=[[סקוטלנד]]
|תאריך פטירה=
|קבוצה נוכחית=
|אליפויות=3 (1969, 1971, 1973)
|מירוצים=99
|ניצחונות=27
|פודיומים=43
|נקודות=360
|פול פוזישן=17
|הקפות מהירות=15
|קבוצות=[[British Racing Motors|BRM]]{{כ}} (1965-1967){{ש}}[[מאטרה]] (1968-1969){{ש}}[[מארץ']] (1970){{ש}}[[טירל]] (1970-1973)
}}
 
'''ג'קי סטיוארט''' (ב[[אנגלית]]: '''Jackie Stewart'''; בשמו המלא: '''John Young Stewart'''; נולד ב-[[11 ביוני]] [[1939]], ב[[סקוטלנד]]){{כ}} [[OBE]], הידוע בכינוי "הסקוטי המעופף" (The Flying Scot), היה נהג [[מירוץ מכוניות|מירוצי מכוניות]] בולט. סטיוארט התחרה במירוצי [[פורמולה 1]] בין השנים 1965 עד 1973, במהלכן זכה שלוש פעמים באליפות העולם לנהגי פורמולה 1. הוא אף התחרה במירוצי גביע קנדה - ארצות הברית שנערכו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. סטיוארט ידוע בארצות הברית כפרשן טלוויזיה במירוצי מכוניות, כדובר של חברת הרכב [[פורד]], ובזכות מבטאו הסקוטי הכבד. בין השנים 1997-1999 הוא החזיק בשותפות עם בנו, פול, בקבוצת פורמולה 1 בשם: [[סטיוארט גרנד פרי]].
 
==תחילת דרכו==
משפחתו של סטיוארט היתההייתה בעלת סוכנות מצליחה לרכב [[יגואר (רכב)|יגואר]] בכפר מילטון בסקוטלנד. אביו השתתף כחובב במירוצי אופנועים, ואחיו ג'ימי היה נהג מירוצי מכוניות בקבוצה סקוטית, עד לשנת 1953, אז פרש לאחר תאונה. בילדותו התקשה סטיוארט בלימודיו בבית הספר, ומאוחר יותר בחייו אובחן כלוקה ב[[דיסלקציה]]. בבגרותו סיפר על כך: "כאשר יש לך דיסלקציה אתה מוצא משהו שאתה טוב בו, ומשקיע בו יותר מכל אחד אחר; אינך יכול לחשוב כמו החבר'ה החכמים, אז אתה תמיד חושב באופן לא קונבנציונלי."<ref>Steve Dow, [http://www.stevedow.com.au/Default.aspx?id=330 Great Scot]</ref>. כתוצאה מקשייו בלימודים לא התקבל סטיוארט לחטיבת הביניים בבית הספר התחרותי שבו למד והוא נאלץ לעבור לבית ספר אחר, בו הוא הושם דגש רב יותר על לימודי מלאכה. בגיל 13 הוא זכה בתחרות [[קליעה לצלחותבצלחות חרס]] וצורף לנבחרת סקוטלנד בקליעה, במסגרתה התחרה בבריטניה ובמדינות אחרות. סטיוארט זכה באליפויות בריטניה, ויילס וסקוטלנד בירי לצלחות חרס, וכן באליפות האומות (ב[[צרפתית]]: Coupe De Nations) במקצוע זה. הוא אף ניסה ללא הצלחה להתקבל לנבחרת האולימפית של בריטניה בירי רובה, ל[[אולימפיאדת רומא (1960)]]. תחילת עיסוקו במכוניות היתההייתה במסגרת העסק המשפחתי, שם עבד כשוליהכ[[שוליה]] למכונאי, ובדומה לאביו ולאחיו נעשה מעורב בספורט המירוצים.
 
לבקשת לקוח של אביו, בארי פילר, הוא ניסה כוחו במירוץ מספר כלי רכב, במסלול אולטון פארק (Oulton Park Circuit), ובשנת 1961 ניצח בארבעה מירוצי מסלול. בשנת 1962 החליט להפוך למקצוען בענף המירוצים והתחרה תחילה במכונית [[יגואר (רכב)#מודלים עיקריים|יגואר E-Type]] באולטון פארק, שם הישווה את זמני השיא במסלול. בשנת 1962 ניצח בשני מירוצים. בשנת 1963 ניצח ב-14 מירוצים, ופרש רק משישה מירוצים. בשנת 1964 הוזמן להצטרף לקבוצת מירוצי [[פורמולה 3]] ועד מהרה החל לשבור שיאי מהירות אף בקטגוריית מירוצים זו.
 
==קריירה כנהג מירוצים==
[[קובץ:StewartJackie19690801MatraFord.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סטיוארט במכונית [[מטרה (רכב)|מטרהמאטרה]] במירוץ גראןגרנד פרי בגרמניה, 1969]]
בשנת 1964 התחרה סטיוארט כנהג פורמולה 3. במירוץ הבכורה שלו, ב-15 במרץ, על מסלול רטוב מגשם בשטרטון (Snetterton Motor Racing Circuit), הוא שלט במירוץ החל מפתיחתו, לאחר שני סיבובים הוביל בהפרש עצום של 25 שניות. הוא ניצח בהפרש של 44 שניות מן הבא אחריו<ref>Kettlewell, Mike, "Stewart: The Flying Scot", in Ward, Ian, executive editor. World of Automobiles (London: Orbis Publishing, 1974), Volume 19, p. 2191.</ref>. בתוך ימים ספורים הוצעה לו משרת נהג במירוצי פורמולה 1, בקבוצת קופר, אולם הוא סירב והעדיף לצבור ניסיון נוסף במירוצי פורמולה 3. בעונתו הראשונה הוא הפסיד בשני מירוצים בלבד (האחד בגלל תקלה ב[[מצמד]], השני בגלל החלקה על המסלול), והפך לאלוף פורמולה 3.
[[קובץ:JackieTyrrell Stewart speaking1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ג'קיהמכונית בה זכה סטיוארט כפרשןבאליפות בשנת 20051971]]
בשנת 1964 התחרה סטיוארט כנהג פורמולה 3. במירוץ הבכורה שלו, ב-15 במרץ, על מסלול רטוב מגשם בשטרטון (Snetterton Motor Racing Circuit),. הואסטיוארט שלט במירוץ החל מפתיחתו, לאחרוכבר אחרי שני סיבובים הוא הוביל בהפרש עצום של 25 שניות. את המירוץ הוא ניצחסיים בהפרש של 44 שניות מןמהמקום הבא אחריוהשני.<ref>Kettlewell, Mike, "Stewart: The Flying Scot", in Ward, Ian, executive editor. World of Automobiles (London: Orbis Publishing, 1974), Volume 19, p. 2191.</ref>. בתוך ימים ספורים הוצעה לו משרת נהג במירוצי פורמולה 1, בקבוצת קופר, אולם הוא סירב והעדיף לצבור ניסיון נוסף במירוצי פורמולה 3. בעונתו הראשונה הוא הפסיד בשני מירוצים בלבד (האחד בגלל תקלה ב[[מצמד]], השני בגלל החלקה על המסלול), והפך לאלוף פורמולה 3.
 
בעונתו השניההשנייה הוא נהג במירוצי [[פורמולה 2]], לאחר שסירב פעם נוספת להצעה להצטרף למירוצי פורמולה 1, וכבר במירוץ הבכורה בקטגוריה זו, הגיע למקום השני במסלול קשה ב[[קלרמון-פראן]], כשהוא נוהג במכונית [[לוטוס (רכב)|לוטוס]]. מירוץ הפורמולה 1 הראשון בו השתתף היה כנהג מחליף, בדצמבר 1964. במירוץ הבכורה שלו כנהג פורמולה 1 מן השורה, הוא סיים במקום השישי ב[[דרום אפריקה]]. נצחונו הראשון במירוץ פורמולה 1 היה במסלול סילברסטון באנגליה, באביב 1965, באותה שנה אף ניצח בגראןבגרנד פרי האיטלקי. את עונתו הראשונה סיים במקום השלישי. באותה שנה אף השתתף במירוץב[[מירוץ 24 השעות של [[לה מאן]].
 
בשנת 1966 כמעט וניצח בהופעתו הראשונה במירוץ [[אינדיאנפוליס 500]] ונאלץ לפרוש שמונה הקפות לפני הסיום בגלל תקלה במנוע, כשהוא מוביל על פני מתחריו ביותר מהקפה שלמה. בזכות הופעתו זו הוא זכה בתואר "רוקי השנה". באותה שנה, היה מעורב בתאונה על המסלול, בעת שהתחרה בגראןבגרנד פרי הבלגי, וכתוצאה מהתנגשות בין מספר מכוניות בעקבות גשם פתאומי, הוא מצא עצמו הפוך במכוניתו, כשדלק מן נוזל על גופו. רק בעזרת שניים מחבריו, שהתנגשו בסמוך לו, הצליח להיחלץ ממכוניתו. אירוע זה הניעו להתחיל במאמצים לשפר את בטיחות מירוצי המכוניות, נושא שבו עסק אף לאחר פרישתו מן המסלול. בין השיפורים העיקריים שהוכנסו במכוניות המירוץ מאז אותו אירוע, היה מתג המנתק את הזרם החשמלי במכונית, וכן הגה שניתן לנתקו, ליציאה נוחה יותר של הנהג מן הרכב. סטיוארט, שאף ראה בדאגה את זמני הפינוי הארוכים של נהגים פצועים לבית החולים, דאג מאז להביא את רופאו האישי לכל מירוץ שבו השתתף, בעוד שקבוצת המירוצים בה נהג דאגה לרכב פינוי נפרד לנהגי הקבוצה. סטיוארט זכה אותהבאותה שנה לראשונה בגראןבגרנד פרי ב[[מונקו]], ולהצלחה פחותה במירוצים אחרים. אףגם בשנתעונת 1967 לא זכההאירה סטיוארטפנים להגיעלסטיוארט מעברשלא למקוםהצליח השנילנצח במירוציבאף מירוץ פורמולה 1, אולם הוא שב והתחרה בפורמולה 2, שם ניצח בשלושה מירוצים.
 
בשניםבשנת 1968 עבר סטיוארט להתחרות במסגרתעבור קבוצת טירל (Tyrrel) ונהג במכונית מטרה[[מאטרה]]. בעונת 1968 זכה בגראןבגרנד פרי ההולנדי, במירוץ שהתנהל בגשם כבד, וכן בגראןבגרנד פרי הגרמני, שם ניצח בפער של ארבע דקות, אחד הנצחונות הבולטים ביותר בהיסטוריית הפורמולה 1, למרות גשם וערפל על המסלול. הוא אף זכה באותה עונה בגראןבגרנד פרי האמריקאי. הוא החמיץ בגלל פציעה את הגראןהגרנד פרי בספרד ובמרוקו ובמירוץהוא החמיץ בגלל פציעה ואת המירוץ במקסיקו סיטי הוא לא סיים לאחר תקלה במכוניתו, עובדה שהובילה לנצחונולזכייתו של [[גרהם היל]] באליפות הנהגים. בשנת 1969 ניצח סטיוארט במירוצי הגראןהגרנד פרי בדרום אפריקה, ספרד, בריטניה, ואיטליה, והפך לאלוף העולם. עד לזכייתועונת באליפות2005, שלבה זכה [[פרננדו אלונסו]] בקבוצתבאליפות רנו,כשנהג בשנתעבור 2005קבוצת [[רנו]], היה סטיוארט הנהג היחיד שזכה באליפות במדי קבוצה צרפתית. למעשה, והיחידרכבו עדשל שנתאלונסו 2010נבנה בבריטניה ולכן סטיוארט עודנו הנהג היחיד שזכה ברכבבאליפות עם רכב תוצרתשיוצר צרפתבצרפת.
 
בשנת 1970 זכההצטרף סטיוארט לקבוצת [[טירל]]. באותה עונה הוא זכה להצלחה מועטה עקב תקלות חוזרות ברכב שבו נהג, למרותאך זאתהצליח זכהלזכות בשני מירוצים. בשנת 1971 המשיך סטיוארט להתחרות בקבוצת טירל, מדי פעם אף התחרה במירוצי פורמולה 2. בשנת 1971 זכה סטיוארט באליפות העולם בפורמולה 1, לאחר שניצח בספרד, מונקו, צרפת, בריטניה, גרמניה, וקנדה. הוא אף התחרה אותהבאותה שנה (כמו גם בשנת 1973) במירוצי קנדה - ארצות הברית. בשנת 1972, למרות העדרות חלקית עקב קיב[[כיב קיבה]], ניצח במירוצי הגראןהגרנד פרי בארגנטינה, צרפת, ארצות הברית וקנדה, וסיים במקום השני באליפות הנהגים, לאחר [[אמרסון פיטיפלדי]]. סטיוארט אף התחרה אותהבאותה שנה ברכב פורד קפרי, באליפות אירופה למכוניות תיורטיור ברכב פורד קפרי. בשנת 1972 קיבל תואר אבירות [[OBE]].
 
בתחילת שנת 1973 החליט סטיוארט לפרוש ממירוצי המכוניות. למרות זאת זכה במירוצים בדרום אפריקה, בלגיה, הולנד, ואוסטריה. נצחונו ה-27 במירוצי פורמולה 1 היה בגראןבגרנד פרי הגרמני. לאחר שחבר קבוצתו, [[פרנסואה סבר]], נהרג בעת אימונים לקראת מירוץ הגראןהגרנד פרי בארצות הברית, החליט סטיוארט לפרוש מיידית, מירוץ אחד בטרם השלים 100 מירוצי גראןגרנד פרי.
 
==דובר בטיחות במירוצים==
בתקופה שבה סטיוארט היה נהג פעיל במירוצי פורמולה 1, סיכוייו של נהג הפעיל חמש שנים רצופות בקטגוריה זו להיהרג בתאונה היו שנים מתוך שלושה.<ref>[http://www.formula1.com/teams_and_drivers/hall_of_fame/127/ האתר הרשמי של פורמולה 1]</ref>. בשנת 1966, בעת שהתחרה בגראןבגרנד פרי הבלגי, סטה מן המסלול בגשם כבד, במהירות של 266 [[קמ"ש]], והתנגש בעמוד טלפון ובסככה, בטרם נעצר בתוך מבנה חקלאי. רגלו נתפסה במוט ההגה, בעוד דלק נוזל לתוך תא הנהג מתוך המיכל שנוקב. לא היו באזור צוותי מסלול שיכלו לחלצו, ולא היו בנמצא כלים לצורך החילוץ. במסלול לא היו נוכחים רופאים ולא היה מתקן רפואי. הוא פונה מאתר התאונה בתא המטען של טנדר, ושכב שם עד שהגיע [[אמבולנס]] לפנותו. תחילה פונה לנקודת עזרה ראשונה במסלול, שם שכב על אלונקה שהונחה על רצפת חדר מלא בדלי סיגריות ואשפה. לאחר זמן הופיעמה הגיע אמבולנס נוסף לפנותו לבית החולים, אולם הנהג איבד דרכו בעודו נוסע לבית החולים ב[[לייז']]. לבסוף, פונה במטוס פרטי לבריטניה לקבלת טיפול רפואי מתאים.
 
לאחר התאונה בבלגיה הפך סטיוארט לדובר בולט בעד הגברת הבטיחות במירוצי מכוניות. מאוחר יותר הסביר: "אם יש לי מורשת כלשהי שאני מבקש להותיר אחרי בספורט, אני מקווה שיהיה זה בשטח הבטיחות, כיוון שכאשר הגעתי למירוצי הגראןהגרנד פרי, אמצעי הזהירות והבטיחות היו שטניים."<ref>[http://www.ddavid.com/formula1/stew_bio.htm Jackie Stewart]</ref>.
 
על הטיפול בו לאחר התאונה בגראןבגרנד פרי הבלגי אמר סטיוארט:
:"הבנתי שאם אלה היו האמצעים הטובים ביותר בידינו, אזי משהו בהחלט רע: דברים לא תקינים במסלול המירוץ, במכוניות, בסיוע הרפואי, באמצעי כיבוי האש, בצוותי החירום.למסלול היו גם שוליים מוגבהים מכוסי עשב שהיו במות המראה, עצמים שהתנגשת בהם, עצים לא מוגנים, ועוד. אנשים צעירים בימינו פשוט לא יבינו זאת. זה היה מגוחך."
 
בתגובה למצב הדברים פתח סטיוארט במסע הסברה בצוותא עם ראש קבוצת BRM, לואיס סטנלי, כדי לשפר את שירותי החירום ולשפר את גדרות הבטיחות סביב המסלולים. הוא סיפר כי המירוצים התקיימו עד אז במסלולים בהם לא היו גדרות בטיחות ליד אזור השרות, והדלק עמד במשפכים באזור עצירת הרכבים, בעוד מכוניות היו עלולות להתרסק לתוך האזור. בשלב ראשון שכר סטיוארט את שירותיו של רופא פרטי שיהיה נוכח בכל מירוציו, והדביק מפתח ברגים לעמוד ההגה במכוניתו, לשימוש בשעת חירום. סטיוארט דרש להציב חובת חגירת [[חגורת בטיחות|חגורות בטיחות]] וקסדות שלמות, לכל נהגי המירוץ, דרישות שהיום קשה לתאר מירוץ בלעדיהן. הוא אף דרש מבעלי מסלולי המירוץ לחדש את המסלולים ולהתקין בהם אמצעי בטיחות, לצורך כך אירגן חרם נהגים על המסלול הבלגי שבו אירעה לו התאונה, ועל המסלול הגרמני. זאת עד להתקנת גדרות בטיחות, מסלולי מילוט, צוותי כיבוי אש, ומתקנים רפואיים משופרים.
 
ניסיונותיו של סטיוארט לשיפור בטיחות מירוצי המכוניות לא התקבלו בברכה בקרב בעלי מסלולי המירוץ, מארגני המירוצים, חלק מן הנהגים, ועיתונאים. אולם מאמציו הועילו הודות לאהדת הציבור ולחושיו העסקיים. לאחר נצחונו בגראןבגרנד פרי הגרמני בשנת 1968, כשהוא נוהג בגשם שוטף, עם שבר בפרק כף ידו, איש לא העז עוד להטיל ספק באומץ ליבו כאשר ביקש לשפר את אמצעי הבטיחות במסלולים.
 
היום סטיוארט ידוע יותר בזכות מאמציו לשיפור הבטיחות במסלולי המירוצים, מאשר בזכות הישגיו הבולטים כנהג.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף בשורה|שם=Jackie Stewart|תצוגה=ג'קי סטיוארט}}
* [http://www.sirjackiestewart.com/ האתר הרשמי של ג'קי סטיוארט]