מפלגת הלייבור העצמאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''מפלגת הלייבור העצמאית''' (ב[[אנגלית]] - '''Independent Labour Party''' ובראשי תיבות '''ILP''') היא [[מפלגה]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] היסטורית ב[[בריטניה]]. המפלגה הייתה מסונפת אל [[מפלגת הלייבור הבריטית]] בין [[1906]] ל-[[1932]], אך ב-[[1932]] התנתקה ממנה, ויצאה לדרך עצמאית. ב-[[1947]] עברו שלושת חברי הפרלמנט מטעם המפלגה בחזרה אל מפלגת הלייבור, מה שהביא להפסקת ייצוגה של המפלגה בפרלמנט. המפלגה המשיכה להיות פעילה עד שנת [[1975]].
== היסטוריה של המפלגה ==
עם סוף [[המאה ה-19]] ייצוגם של בני [[מעמד הפועלים]] במשרות פוליטיות הפך להיות נושא חשוב בבריטניה. רבים חשבו כי [[המפלגה הליברלית (הממלכה המאוחדת)|המפלגה הליברלית]] היא שתוכל להביא לייצוג ראוי של בני מעמד הפועלים בפרלמנט ובמוסדות השלטון. עוד ב-[[1869]] נוסדה אגודה בשם "ליגת הייצוג של העבודה" שמטרתה לרשום ולגייס את מצביעי מעמד הפועלים לטובת מועמדים ליברלים.
[[איגוד מקצועי|האיגודים המקצועיים]] עצמם ראו בייצוג פרלמנטרי דרך חשובה להשגת מטרותיהם. משנות ה-70 של המאה ה-19 תמכו ומימנו מועמדים של המפלגה הליברלית. הפדרציה של האיגודים המקצועיים, ה-TCU, ייסדה ב-[[1886]] וועדה מקצועית לקידום מטרות אלו. אינטלקטואלים סוציאליסטים רבים ראו את הליברלים כמפלגה בעלת הצורך האתי בתיקון החברה, ומבחינה אירגונית כדרך הטובה ביותר להשגת יצוג למעמד הפועלים. בתוך שנתיים מיום ייסודה, [[החברה הפביאנית]] הסוציאליסטית שתמכה ברפורמות הדרגתיות, הייתה מחוייבת למדיניות של תמיכה במועמדים ליברליים.
מספר מועמדים מטעם תנועת העבודה אכן נבחרו על הכרטיס הליברלי לפרלמנט, בתמיכת האיגודים המקצועיים ואינטלקטואלים רדיקליים בתוך המפלגה הליברלית, אך הרעיון שמועמדי מעמד הפועלים זקוקים לתמיכת המפלגה הליברלית המזוהה עם המעמד הבינוני לא היה מקובל על הכל. [[מרקסיזם|מרקסיסטים]] שהאמינו במלחמת המעמדות דחו את הרעיון של מטרה משותפת לבורגנות הזעירה ולמעמד הפועלים. מרקסיסטים אורתודכסים אלו ייסדו את "הפדרציה הסוציאל דמוקרטית" ב-[[1881]].
אינטלקטואלים סוציאליסטים אחרים שלא האמינו במלחמת המעמדות לא ראו עין בעין את האידיאולוגיה והמוסדות של המפלגה הליברלית, ואת החשיבות המשנית שראתה המפלגה בקידום מועמדי מעמד הפועלים. החשוב מבין אלו היה ה[[סקוטים|סקוטי]] [[קייר הארדי]] שהשתכנע בצורך לנהל פוליטיקה עצמאית של תנועת העבודה, לאחר שנים של מאבק במסגרת אירגוני העובדים, גם במסגרת המחוייבת למפלגה הליברלית, במכרות בחבל [[לנקשייר]]. בצוותא עם כמה ממארגני "הפדרציה הסוציאל דמוקרטית" כ[[הנרי הייד צ'מפיון]] ו[[טום מאן]] הקים את [[מפלגת הלייבור הסקוטית (1888)|מפלגת הלייבור הסקוטית]] ב-[[1888]].
ב-[[1890]] הטילה [[ארצות הברית]] מכסי מגן על ייבוא טקסטיל, פעולה שהובילה לירידה משמעותית בשכר בתעשיית הטקסטיל הבריטית. כתוצאה מכך שבתו פועלי הטקסטיל ב[[ברדפורד]] והקימו איגוד מקצועי, שהחליט לפעול באופן עצמאי מבלי להיקשר לאף גוף פוליטי קיים. יוזמה זו ננקטה גם במקומות אחרים. הדבר הראה להארדי ולאנשיו כי יש צורך ורצון בייצוג עצמאי לעובדים מחוץ למסגרת המפלגה הליברלית.
בבחירות הכלליות בשנת [[1892]] נבחרו שלושה מועמדים עצמאיים, בלי תמיכה של הליברלים. הארדי עצמו, [[ג'ון ברנס]] ו[[האבלוק וילסון]], שאף נאבק כנגד מועמד ליברלי במחוז הבחירה שלו. הארדי הצליח להיבחר ללא כל תמיכה מהליברלים, והסגנון המתעמת והמתגרה בו בחר בפעילותו הפרלמנטרית הביא אותו להחשב לקולה העולה של תנועת העבודה הבריטית.
בפגישה של ה-TUC בספטמבר [[1892]] עלתה דרישה לכנס את כל התומכים בארגון לייבור עצמאי בראשותו של הארדי. נוסדה ועדה מסדרת ונקבע כינוס לינואר [[1893]]. בכינוס זה שנערך ב[[ברדפורד]] ב-[[14 בינואר]] [[1893]] נוסדה מפלגת הלייבור העצמאית.
משתתפי כינוס הייסוד, על אף שהחליטו לקרוא למפלגתם "מפלגת עבודה" ולא "מפלגה סוציאליסטית" החליטו כי מטרתה תהיה "להבטיח את הבעלות הקולקטיבית באמצעי הייצור, ההפצה והחליפין". מצע המנפלגה קרא לרפורמות רבות, כגון יום עבודה בן שמונה שעות, דאגה לחולים, לנכים, לאלמנות וליתומים, וחינוך חינם עד לרמת האוניברסיטה. המתכנסים אף קבעו את הבסיס האירגוני של המפלגה. ועידה שנתית של הנציגים מכל סניף מקומי נקבעה כ"סמכות העליונה של המפלגה". נבחר מזכיר שיפעל תחת הנחיית גוף שנקרא "הוועדה האדמיניסטרטיבית הלאומית", שאליה ייבחרו נציגים מכל סניף מקומי, ויפעלו על פי הנחיות הסניף.
[[en:Independent Labour Party]]
| |||