ברנרדינו דה סאגון – הבדלי גרסאות

בין השנים [[1540]] ו-[[1545]] נשא דה סהגון במשרות כנסייתיות שונות ב[[פואבלה]], ולאחר מכן שב ולימד בקולחיו דה סנטה קרוס עד לשנת [[1550]]. בשנת [[1558]] נשלח לטפפולקו (Tepepolco) למשך כשנתיים, לאחריהן שב לטלאטלולקו. בשנת [[1577]], או שנה לאחר מכן, הוחרמו עבודותיו ה[[היסטוריה|היסטוריות]]-[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגיות]], עליהן שקד החל משנת [[1549]], כנראה מחשש שהכבוד אשר רכש לתרבות הנאווה וההתחשבות ב[[מנהג|מנהגיהם]] הקדומים עלולים להוות מכשול בתהליך הניצור. יחד עם זאת נראה כי היו אלו סיבות [[פוליטיקה|פוליטית]], ולא דתיות, שהביאו להחרמת כתביו. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה כי עותקים מעבודותיו נמצאו בספריית ארמון המלכות, ולא בארכיונים כנסייתיים. הסבר לכך ניתן למצוא בחוסר הסובלנות שאיפיין את [[ספרד]] באותם הימים לנוכח התפשטות ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]], ותפיסת הדת המקומית כ[[עבודת אלילים|פאגנית]]. בשנת [[1585]] עבר למנזר סן פרנסיסקו ב[[מקסיקו סיטי]], בו נפטר בגיל 90.

 

לאורח שנות חייו הארוכות חיבר דה סהגון מספר רב של יצירות ב[[נאהואטל]], [[ספרדית]] ו[[לטינית]]. יחד עם זאת, היצירה היחידה שראתה אור במהלך ימי חייו, במקסיקו בשנת [[1583]], הייתה ''Psalmodia cristiana y Sermonario de los Santos del año, en lengua mexicana, ordenado en cantares o psalmos para que canten los indios en los areytos que hacen en las Iglesias''. נוסף על זו חיבר דה סהגון את ''Incipiunt Epistola et Evangelia''; ''Evangelario en lengua Mexicana''; ''Sermonario de dominicas y de santos en lengua mexicana''; ''Postillas sobre las Epístolas y Evangelios de los Domingos de todo el año'' יחד עם תלמידיו מטלאטלולקו; את ''Tratado de la Retórica y Teología de la gente mexicana'', בשפת הנאהואטל; ''Coloquios y Doctrina Cristiana con que los doce frailes de San Francisco enviados por el papa Adriano VI y por el emperador Carlos V convirtieron a los indios de la Nueva España''; ''Arte de la lengua mexicana, con su vocabulario apéndiz''; ''Vida de San Bernardino de Siena'', בנאהואטל; ''Manual del Cristiano''; un ''Calendario''; ''Arte adivinatoria'' וכן את ''Vocabulario trilingüe'' - מילון תלת לשוני בנאהואטל, ספרדית ולטינית.