תורת השמיטות – הבדלי גרסאות

היותה של ספירה נותנת הטון בשמיטה מסוימת מתבטא בכך שהתורה של אותה השמיטה, כלומר של אותה הבריאה, היא תורה אחרת מזו של השמיטות האחרות. תורתה של כל שמיטה היא גרסה שונה של תורתו הקדומה של האל, התורה התמימה שהיא גלומה וגנוזה בתוך עצמה, נעלית לכל תפישה שכן עדיין לא נפתחה בציוריה והתפרטויותיה וממנה בוקעות התורות השונות של השמיטות כפי שאנו מכירים אותן בעולמנו. כך לדוגמה, הימצאותן של מצוות "אל תעשה" הוא סימפטום אולי מצער של היותנו (לפי דעתו של בעל ספר התמונה למשל) יושביה של השמיטה השנייה, שמיטת הדין שבה מתבטא כוח הדין באמצעות הגבלים ואיסורים. בשמיטה שקדמה לה, שמיטת החסד, היו בני האדם עובדים את האל במצוות עשה וכל עבודתם הייתה באהבה ובשבח בלבד. (שלום, קבלת ספר התמונה 52-54).

 

 

כך מתקיים העולם משך שבעה מחזורים בני 7,000 שנה, כאשר בכל אחד מהמחזורים נשקפים העולם והתורה דרך בחינה אחרת של המנסרה האלוהית. 49 האלפים הללו מוקבלים ל-49 מ- 50 שערי הבינה שניתנו למשה על פי הגמרא ("חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם ניתנו למשה חסר אחת, שנאמר 'ותחסרהו מעט מאלוהים'" – נדרים, לח', ע"א). כאשר מסתיימים שבעת המחזורים וכל צורות הבניין נראו, מגיעה עת השער החמישים, עת היובל הגדול.

 

כל שמיטה היא עולם בפני עצמה, לכל שמיטה היסטוריה בפני עצמה ולכל שמיטה גאולה משלה. אולם היובל הגדול חורג הלאה והרחק מכל אלו. היובל הגדול הוא הגאולה המוחלטת, החריגה הטוטאלית מעבר להיסטוריה, לתפיסה ולאונתולוגיה של עולמנו והמקובלים ממעטים לדבר בו דברים של ממש. ביובל הגדול נאספים כל הדברים חזרה אל רחמה של האם הגדולה הרי היא ספירת הבינה הידועה בכינויה "אמא" שכן היא האם שבתוכה נרקמו שבע ספירות הבניין וממנה יצאו. שם בכור ההיתוך האלוהי מותכות ההוויות ומאבדות את צורותיהן המוכרות לנו. הדברים לובשים פנים חדשות לגמרי כך שבסיום האלף החמשים (באותן גרסאות של תורת השמיטות שגורסות שלאחר סיום היובל יש תחילה חדשה), יורדות אל העולם ספירות והוויות חדשות לחלוטין – בעולם זה שמעבר לעין מאכלסות הוויות שונות לחלוטין את הארץ והכוחות המניעים אותם ואת עולמם הם כוחות אחרים מאלו של החסד, הדין, התפארת ושאר הספירות המוכרות לנו – כוחות של עץ ספירות חדש.

==ראו גם==

[[תורה ומדע#גיל העולם]]