אשם תורם כהגנה יחסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 59:
בתחום השמירה והקבלנות פסק בית המשפט כי מוצדק ליישם את עיקרון האשם התורם כפי שהוא מיושם ביתר העוולות הנזיקיות.<ref>רע"א 9488/02 '''חן שחר נ' עטיה גד''' [פדאור (לא פורסם) 05 (5) 828], 3687, עמ' 3691.</ref>
ככלל, המגמה בפסיקה היא להכיל את עקרון [[האשם התורם]] על מגוון מצבים אפשריים.
כדברי השופט [[השופטיעקב טירקל]] "מביאה חלוקת האחריות לתוצאה צודקת ומוסרית יותר מהכרעה המטילה את מלוא האחריות על צד אחד, ופוטרת את הצד האחר מכל וכל".<ref>שם, עמ' 3692.</ref>
מגמת הרחבת השימוש בדוקטרינת האשם התורם חלה אף מעבר לדיני נזיקין. בפס"ד eximin השתמש בית המשפט בדוקטרינת האשם התורם היחסי בתחום [[דיני החוזים]].<ref>עא 3912/90 '''eximin s. A , תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ''' פ"ד מז (4) 64 (1993).</ref> בית המשפט, במקרי תפר שבין דיני החוזים ודיני הנזיקין, מכיל את דוקטרינת האשם התורם היחסי. במקרים אלו, יחלק ביה"ש את האחריות לנזק בין הצדדים וכך יוכל להגיע לתוצאה המתבקשת, שאינה שרירותית, בה לא יישא רק צד אחד במלוא האחריות לנזק.<ref>שם, עמ' 85.</ref>