קוק (דלק) – הבדלי גרסאות

השימוש בקוק כדלק החל באנגליה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] כתגובה לכריתה נרחבת של יערות באירופה. עץ כחומר דלק הפך למשאב נדיר ויקר יותר. פליטת העשן הגדולה שבתנורי פחם מנעה את התאמתם לשימושים רבים כגון בישול והתכתו[[היתוך (מתכת)|היתוך]] ברזל. בשנת 1603 הציע סר הנרי פלאט כי ניתן לאפות פחם באופן דומה לזה שבו מופק פחם עץ מעץ. קוק נכנס לשימוש רק בשנת 1642, כאשר שימש להזנת תנור לקליית [[לתת]] בדרבישייר. לא ניתן להשתמש בפחם בתהליך יצור ה[[בירה]] כיוון שאדים גופריתיים הנפלטים בתהליך השריפה משנים את טעם המשקה. בשנת 1709 בנה אברהם דארבי [[תנור רם]] להפקת [[יצקת]]. תכונותיו של הקוק איפשרו בניית תנורים רמים גבוהים וגדולים יותר. תנורים אלה הביאו לירידה במחירי המתכת והיו בין מבשריה של [[המהפכה התעשייתית]].