כלי יקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pacman (שיחה | תרומות)
מ ה
 
ערך חדש נולד
שורה 1:
#REDIRECT{{פירוש נוסף|נוכחי=פירוש על התורה|אחר=מחבר הפירוש|ראו=[[שלמה אפרים מלונטשיץ]]}}
 
'''כלי יקר''' הינו פירוש על [[חמישה חומשי תורה]] שנכתב על ידי רבי [[שלמה אפרים מלונטשיץ]]. הספר התקבל כאחד מעמודי התווך של [[פרשנות המקרא]], והודפס פעמים רבות במספר מהדורות. פעמים רבות הפירוש הוא שכתוב של דרשות ורעיונות אותם נשא הרב מלונטשיץ בדרשותיו השבועיות.
 
==הרקע לחיבור הספר==
בשנת [[ה'שס"א]] חלה המחבר במחלה קשה, ממנה קיבל דחיפה לכתוב פירוש לתורה, וכך הם דבריו בהקדמתו:
{{ציטוט|תוכן="ובחמלת ה' עלי הוציאני מתוך מתוך ההפיכה לחיות אותי. כיום הזה נדרתי לה' ואשלמה לחבר חיבור זה לכבוד ה' ותורתו ולגלות מצפוניו..."}}
מטרתו העיקרית של הרב היתה להוציא לאור את המטען הרב שהצטבר אצלו בפרשנות במשך שנות דרשנותו.
 
את שם הספר קרא הרב בשם "כלי יקר" על שם פסוקים בהם נכללים שני שמותיו: "הבן יקיר לי '''אפרים'''"<ref>[[ירמיה]], ל"א, י"ט</ref>, ו- "כלי יקר שפתי דעת אמרו '''שלמה'''"<ref>[[משלי]], כ', כ"ט</ref>.
 
==מרכיבי הפירוש==
===[[פשט]]===
עיקרו של פירוש "כלי יקר" הוא על דרך ה[[פשט]], וכן העיד על עצמו המחבר בהקדמתו: "וכל דברי קרובים לפשוטו מאוד". הפירוש מתייחס לפירושים רבים שקדמו לו כגון: [[רש"י]], [[רמב"ן]], [[ספורנו]], [[אברבנאל]], [[הרא"ם]], [[הרמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] ועוד. פעמים שהוא מוסיף לדבריהם נופך משלו, מוכיח את אמיתות דבריהם או משתמש בדבריהם להוכחת דבריהם, ופעמים גם חולק עליהם ומקשה על דבריהם.
 
ככל הפשטנים, גם פירוש זה עוסק בשאלות של סגנון הכתוב, סדר המילים בפסוק, כפל במילים שונות, דיוק בדברי הכתוב ויישוב מקראות.
 
אגב הפירוש על התורה, פזורים בפירוש גם הסברים לפסוקים מה[[נביאים]] ומה[[כתובים]], ולעיתים לא רק פסוקים בודדים כי אם רצף פסוקים או עניינים.
 
===מדרשי חז"ל===
מלבד הפשט, מצויים בפירוש מדרשי חז"ל ומאמרים מ[[התלמוד]] או מהמדרשים. פעמים הפירוש מנסה ליישב סתירות בין הפשט למדרש, ובסופו של דבר מסיק: "ומכל מקום, לעולם אין כוונתנו לפרש המקראות חוץ מפשוטם."
 
===רמז===
עיקר הפירוש בדרך רמז נמצא בענייני ה[[משכן]] וכליו, זאת בעקבות שאר המפרשים שגם פרשו כך את מעשה המשכן. בשאר המקומות, ענייני הרמז הם בעיקר תוכחה ומוסר לקורא, זאת מכיוון שלמחבר הייתה מטרה נוספת בפירושו, והיא ללמד מוסר את מי שמוכן לשמוע.
 
===סוד===
לעיתים נדירות מסביר הכלי יקר דברים על פי דרך הקבלה, למשל ב[[בראשית]], י"ז, י"ט: "ולדעת חכמי הקבלה...".
 
===תוכחות מוסר===
בפירוש ישנן תוכחות מוסר רבות לציבור הקוראים. המחבר הוקיע תופעות של מינוי רבנים ודיינים שלא לפי גדולתם בתורה<ref>[[דברים]], ט"ז, י"ח</ref>, התריע על צרות עין<ref>[[שמות]], כ"ב, כ"ד</ref>, חנופה<ref>[[ויקרא]], י"ט, ,ז</ref>, הזכרת שם שמיים לבטלה<ref>שמות, כ', ז'</ref>, קיום מצוות שלא לשמן<ref>במדבר, י', ל"ג</ref>, אי הדרישה של עם ישראל מה' לשוב אל [[ארץ ישראל]]<ref>בראשית, מ"ז, כ"ח</ref> ופירוד לבבות בעם ישראל<ref>ויקרא, כ"ו, ל"ו</ref>. בפירוש [[פרשת מצורע]] מופיעה דרשה אותה דרש ב[[לובלין]] ב[[שבת זכור]], וכל כולה תוכחה על חטא [[לשון הרע]].
 
מקום מיוחד בתוכחות תופסת התוכחה בעניין תאוות הממון והרדיפה אחר המותרות. בעשרות מקומות בפירוש מוסברים הנזקים שחמדת הממון גורמת לאדם, ולא רק חמדת הממון, כי אם הממון עצמו: "התורה והעושר בורחים זה מזה"<ref>שמות, ט"ו, כ"ב</ref>.
 
===אמונות ויסודות היהדות===
במספר מקומות דן הפירוש בסוגיות של אמונה ויסודות היהדות, ולהגן עליהם מפני המכחישים אותן. לדוג', על מנת "לסתום פי דוברי עתק על תורתנו הקדושה" הביא הפירוש ב[[פרשת בחוקותי]] שבעה הסברים קצרים (אותם כתב בתחילה האברבנאל) מדוע לא מוזכר בתורה השכר הרוחני, ומוזכר רק הגשמי. במקום אחר<ref>ויקרא, י"ט, י"ח</ref> מוסבר מדוע אין הקב"ה נוקם ברשעים המרעים לצדיקים.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/11732 פירוש "כלי יקר" על התורה]
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3288 "כלי יקר" באנציקלופדיה היהודית 'דעת']