אובלריו אנטנוראו – הבדלי גרסאות

בעת כהונתו כ[[טריבון]], לאחר ש[[ג'ובאני גאלבאיו]] עלה לשלטון, נאלץ אנטנוראו לברוח מוונציה יחד עם ונציאנים רבים שתמכו בפרנקיםב[[פרנקים]] כנגד ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטינים]]. לאחר בריחתם התארגנו הגולים לצבא ובחרו את אנטנוראו לעמוד בראשם. אנטנוראו שב לוונציה ולאחר בחירת גאלבאיו ובני משפחתו נבחר ל[[דוג'ה]].

אנטנוראו התקשה לשלוט בין הסיעות השונות שפילגו את ונציה (תומכי העצמאות, תומכי הפרנקים ותומכי הזיבנטיניםהביזנטינים). [[פטריאךפורטונאטוס]], [[פטריארך גראדו]] הגולה, שב לוונציה מחצרו של [[קרל הגדול]] שב[[אאכן]] והציע כי אם יושב לו כסאוהכס הוא ישכנע את הפרנקים להעניק לוונציה הגנה. אנטנוראו הסכים, ונסע עם אחיו באטו להישבע אמונים לקרל הגדול באאכן, ביום [[חג המולד]] בשנת [[805]].

בעקבות שבועת אמונים זו הכריזה [[האימפריה הביזנטית|בזנטיוןביזנטיון]] מלחמה ובשנת [[809]] שלחה צי לתקוף את ונציה. הצי הביזנטי הובס על ידי הצי הפרנקי ב[[קומקיו]]. לאחר ניצחונם מינו אובלריו ובאטו את אחיהם [[וולנטינוולנטינו דגלידליי אנטנורי|וולנטינו]] לדוג'ה לצידםלצדם. מינוי זה הביא למרידת תושבי ונציה כנגדם - אובלריו קרא לעזרתו של המלך [[פפין, מלך איטליה|פפין]], בנו של [[קרל הגדול]], אשר צר על העיר, אולם נחל תבוסה.

לאחר התבוסה נמלט אובלריו ל[[קונסטנטינופוליסקונסטנטינופול]] ו[[אגנלו פרטיצ'יפאציו]] נבחר לדוג'ה במקומו.

במשך כ-20 שנה שהה אובלריו בגלות. לאחר מותו של פרטיצי[[ג'פאציווסטיניאנו פרטיצ'יפאציו]] שבלחזר אובלריו לוונציה בשנת [[832]] בניסיון לתפוס את השלטון. הדוג'ה באותה עת -, [[ג'ובאני פרטיצ'יפאציו]], יצא לעברו בראש צבא והרג את אובלריו. לאחר מותו נכרת ראשו והוצג לראווה ב[[כיכר סן מרקו]].