בניין בית המשפט העליון – הבדלי גרסאות

בשנת [[1986]] נערכה תחרות לתכנון מבנה בית המשפט, ששהה במשך עשרות שנים בבניין ותיק ב[[מגרש הרוסים]] בירושלים. [[קרןיד רוטשילדהנדיב]] (קרן רוטשילד) הציעה לממן בניין חדש בקריית הממשלה <ref>‏[http://yadhanadiv.org.il/he/project/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F בניין בית המשפט העליון], באתר [[יד הנדיב]]‏</ref>, כדי להשלים את "המשולש הדמוקרטי" בגבעה: הרשות המחוקקת ([[הכנסת]]), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט העליון); וכן בשל הרצון לשכן את הגוף השיפוטי הגבוה ביותר ב[[מדינת ישראל]] במבנה שהוקם במיוחד לצורך מטרותיו (המבנה במגרש הרוסים שימש בעברו כאכסניית צליינים נוצרים). בתחרות השתתפו אדריכלים ידועי שם כמו [[ריקרדו לגורטה]], [[ריצ'רד מאייר]] ורבים אחרים. האדריכלים [[עדה כרמי-מלמד]] ואחיה [[רם כרמי]] מ[[תל אביב]] זכו בתחרות זו. הבניין הושלם ונחנך בשנת [[1992]], וזכה לביקורת בטענה כי הפונקציונליות שלו מוגבלת. מאידך הוא זכה לשבחים רבים על הידורו ויופיו, למרות שנבנה מחומרים פשוטים, וכן בשל היותו מחובר מאוד לאופייה של ירושלים ולמקורות היהודיים. חמשת אולמות המשפט תוכננו באופן דומה אך בגדלים שונים כדי להתאים לצרכים של המוסד, אך כולם מתאפיינים בעיצוב זהה ובשימוש רב באור שמש טבעי. המבנה כולל גם לשכות השופטים, את 'חצר הקשתות', ספריה וחלון פנורמי המשקיף אל העיר.