ארתור הרצברג – הבדלי גרסאות

נולד כאברהם הרצברג בעיירה [[לובצ'וב|לוּבַּצ'וֹב]] (Lubaczów) שבדרום-מזרח [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ב-[[9 ביוני]] [[1921]]. אביו היה צבי אלימלך הרצברג, רב אורתודקסי מ[[חסידות בעלז]]. כשהיה בן חמש עברה המשפחה לארה"בלארצות הברית, קודם ל[[אוהיו]], ואחר כך ל[[בולטימור]] בה כיהן אביו כרב. מגיל צעיר הכין את עצמו הרצברג למשרה של רב ולמד תלמוד במקביל ללימודי חול. הוא סיים תואר ראשון ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] שבמרילנד, בהיסטוריה וב[[שפות שמיות]]. הוא למד יהדות ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]], המוסד האקדמי העליון של הזרם הקונסרבטיבי, ובשנת [[1943]] הוסמך על ידם לרבנות. הוא נישא בשנת [[1950]] לפיליס קאנון, ולזוג נולדו שתי בנות. נפטר בשנת [[2006]] כשהוא בן 84 שנים.

בנוסף להיותו רב קהילה, היה אקדמי מכובד וצבר מוניטין והכרה על ספריו שגוללו את תולדות יהודי ארה"בארצות הברית ועל התנועה הציונית. הוא חיבר עשרות ספרים, מאמרים ומחקרים שעסקו בכל תחומי ההיסטוריה, ההגות והמחשבה של היהדות והציונות, ורבים מספריו מהווים כטקסט יסוד בתחומם.

בשנת [[2003]] יצא לאור ספרו האחרון, אוטוביוגרפיה אישית השזורה בקורות העם היהודי, הנקרא "יהודי באמריקה, חיי ומאבק של עם על זהותו". במאמר ביקורת על הספר כתב [[ג'ייקוב ניוזנר]], פרופ' ללימודים יהודיים, "הרצברג הוא האינטלקטואל הבולט ביותר של יהדות ארה"בארצות הברית".

הרצברג השתתף ב[[מצעד הרבנים]] באוקטובר [[1943]] בבירת ארה"בארצות הברית וואשינגטון בקריאה לכוחות הברית לפעול לעצירת השמדת היהודים באירופה. כיהן כנשיא [[הקונגרס היהודי האמריקני]] בין השנים [[1972]] ל-[[1978]] ובמקביל כיהן גם בוועד הפועל של הקונגרס הציוני העולמי. בשנים [[1975]]-[[1991]] היה סגן הנשיא של [[הקונגרס היהודי העולמי]]. הרצברג היה פעיל ב[[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]] והיה בין חשובי היהודים שהתגייסו למטרה זו, והוא אף השתתף במצעד המפורסם של [[מרטין לותר קינג]] ב-[[1963]] שבו נאם את הנאום, [[יש לי חלום]].

הרצברג ביקר את הסתמכות של יהודי ארה"בארצות הברית על זכר השואה כמכשיר לביצור תחושת הקהילתיות והזהות היהודית. הוא קרא ל[[מוזיאון השואה האמריקני]], "הקתדרלה הלאומית ליהדות של יהודי ארה"בארצות הברית". הוא רצה לראות את הזהות היהודית מבוססת על תכנים נוספים פרט לזכר השואה.

* היות יהודי בגולת אמריקה: מסות ורשימות, ירושלים: [[מוסד ביאליק]], הספריההספרייה הציונית, ההסתדרות הציונית, תשמ"א.