הפועל הצעיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישורים
שורה 6:
חברי "הפועל הצעיר" היו בין ראשוני ההתיישבות ב[[קבוצה (התיישבות)|קבוצת]] [[דגניה א'|דגניה]] ובמושב [[נהלל]], וחלקם רב בהקמת [[ההסתדרות החקלאית]]. יחד עם "[[אחדות העבודה]]" ייסדה מפלגת "הפועל הצעיר" את [[הסתדרות העובדים הכללית]].
 
קשרי המפלגה מלפני [[מלחמת העולם הראשונה]] עם "צעירי ציון" בגולה נתהדקו, וב-[[26 במרץ]] [[1920]] התכנסה [[ועידת פראג]]. בספר "נפתולי דור" נאמר: "אל הוועידה באו חמשים ציר מהסתדרויות "הפועל הצעיר" ו"צעירי ציון" ב[[ארץ ישראל]], [[אוקראינה|אוקראיינה]], [[רוסיה הסובייטית|רוסיה]], [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולניה]], [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], [[אוסטריה]], [[צ'כוסלובקיה]] ועוד וכ-500 אורחים". בוועידה זו הוקמה "ההתאחדות העולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון'".
 
שלושת הזרמים העיקריים בוועידה היו "הפועל הצעיר" בארץ ישראל, בראשות [[יוסף שפרינצק]] ו[[אליעזר יפה]]; "הפועל הצעיר" ב[[מערב אירופה]], בראשות [[רוברט ולטש]]; ו"[[צעירי ציון]]" ב[[מזרח אירופה]], בראשות [[אליעזר קפלן]]. דמות מרכזית בוועידה היה [[אהרון דוד גורדון]] ומילא אחריו [[מרטין בובר]]. היה ויכוח חריף בשאלות היסוד של התנועה: צעירי ציון מ[[יהדות פולין|פולין]] דרשו הזדהות עם התנועה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] הבינלאומית, הפועל הצעיר מפולין התנגד לכך נמרצות; הפועל הצעיר המערבי נקט עמדה מתונה יותר. היו חילוקי דעות גם בשאלות יסוד נוספות: הפועל הצעיר הארץ-ישראלי דגל ב[[שלילת הגלות|שלילה]] מוחלטת של [[גלות (יהדות)|הגולה]] ודרש להתרכז בעבודה [[חלוציות|חלוצית]] בארץ. צעירי ציון רצו לשים דגש חזק יותר על ארגון היהודים בגולה במטרה לפתור גם את בעיותיהם המיידיות. החלטות הוועידה התקבלו ברוח "סינתטית", המשלבת את שני הכיוונים, דבר שאיפשר להקים את ה"התאחדות".