סימן 1 (טנק) – הבדלי גרסאות

צורת הטנק הייתה [[מעוין|מעוינת]], ושני הזחלים הקיפו את המכונה. מאחור נוסף זוג גלגלים ענקיים וכבדים שנועד לייצוב. אורכו היה כמעט 10 מטרים וגובהו 2.40 מטרים. משני צדדיו בלטו [[צריח (טנק)|צריח]]י החימוש. כל אחד משני הצריחים הכיל [[תותח]] 6 ליטראות (57 מילימטר) ו[[מקלע]] 0.303 אינץ' בגרסת ה"זכר" ו-3 מקלעים בגרסת ה"נקבה". סידור זה נבע מהעדרו של צריח המסתובב ל-360 מעלות, מאפיין שנוסף רק בדגמי טנקים מאוחרים יותר. ה[[שריון]] עצמו היה בעובי של בין 8-10 מילימטר, מספיק כנגד נשק קל אך לא כנגד תותחים. על כל אלה נוספו 8 אנשי צוות, שהביאו את משקל הטנק המאוייש לכ-28 טון. מפאתבעקבות משקלוכובד הכבדמשקל של הטנק, הצליחזה מנוע הבנזין הצליח להגיע למהירות של 5.5 קמ"ש בלבד. הטנק היה יכול לחצות תעלות ברוחב 3.3 מטר, ולעבור מכשולים בגובה 1.4 מטר.

* התנאים בטנק היו קשים להחריד, וכללו טמפרטורות גבוהות, מחנק, אדיואדי דלק.

על אף כל אלה, הוכנס הטנק לשימוש במספרים קטנים בשנת [[1916]] והשתתף ב[[הקרב על הסום|קרב על הסום]] ב-1916. מעורבות הטנקים בקרב הייתה כישלון למעשה, שכן רובם נתקעו או התקלקלו במהלכו. השפעתם העיקרית הייתה על מורל החי"ר הגרמני, שרבים מאנשיו ברחו או נכנעו למראה המפלצת המכנית המאיימת. למרות זאת, ניתן לראות תוצאה חיובית שכן הובהר כי לו היו הטנקים מגיעים בכמות גדולה יותר לשדה הקרב, הם היו מצליחים כנראה לפרוץ את קווי החפירות. כמו כן נעשו שינויים מכניים בטנק, שהביאו לגרסה הבאה - הטנק סימן 4.