באבא סאלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Uri2 (שיחה | תרומות)
שורה 3:
 
==תולדות חייו==
רבי ישראל אבו חצירא הידוע בכינויו 'הבבא סאלי' נולד בעיר ריסאני שבמחוז [[תפילאלת]] שב[[מרוקו]] ב[[ראש השנה]] שנת [[תר"נ]] ([[1890]]). היה מיוחס לשושלת רבנים מפורסמים שהיו ידועים כמקובלים ובעלי מופתים. אביו היה רבי [[מסעוד אביחצירא]], בנו בכורו של רבי [[יעקב אבוחצירא|יעקב אביחצירא]] 'האביר יעקב', מגדולי חכמי מרוקו בדורות האחרונים. מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים: נדר נדר שלא לאכול בשר, היה צם בין שבת לשבת, למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. בהגיעו למצוות נשא את פרחה בת אחותו, אשר חלתה ונפטרה כעבור מספר שנים. בגיל 16 נשא את פרחהמרים אמסלם, ממנה נולדנולדו בנובניו מאיר. בגילו[[ברוך 18אבוחצירא|ברוך]], אביווכשהגיע נפטרלגיל ובקשו65 ממנונשא למלאלאשה את מקומוהרבנית סימי החיה ולהיותעד ראשהיום הישיבהבנתיבות.
 
כשהיה בן 18 אביו נפטר ובקשו ממנו למלא את מקומו ולהיות ראש הישיבה.
כבר בגיל שלושים שימש כ[[רב]] [[מחוז]]., המשיךוהמשיך לכהן בתפקיד זה שנים רבות, תוך שההערכה אליו הולכת וגדלה. ב[[שנות ה-50]] [[העלייה ההמונית|עלה לארץ]], נדד בין [[יבנה]] ל[[אשקלון]], אך כעבור 3 שנים חזר למרוקו בשל המצב הרוחני הקשה ששרר בקהילות היהודיות במרוקו. בשנת תש"ל [[1970]] חזר לארץ והשתקע ב[[נתיבות]].
 
התפרסם בציבור כעושה מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות ב[[ברכה (של מנהיג דתי)|ברכה]], [[בקבוק]] או [[קמע]] מידו. הרבה מופתים מיוחסים אליו, והאהבה אליו הייתה כבירה במיוחד בקרב יהודי מרוקו. גם בחוגי ה[[חרדים]] זכה להערכה רבה, ו[[אגודת ישראל]] ניצלה את תמיכתו כדי לקבל קולות בין הספרדים, על אף היותה בעלת גון [[אשכנזים|אשכנזי]]. היה לו גם יחס חם לתנועת החסידות והיו לו קשרים מיוחדים עם הרבי מלובביץ'. בשנותיו האחרונות חלה התדרדרות בבריאותו, ונאלץ להתיר את נדרו על אכילת בשר.