ויקיפדיה

שומרונים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 9:
}}
{{שומרונים והר גריזים}}
[[קובץ:Shomronim22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כהןהכהן דתהמרכזי שומרוניבחולון , אסף בן טביה , מציג ספר תורה בבית הכנסת השומרוני בחולון, 1998]]
'''שומרונים''' (ב[[עברית שומרונית|שפתם]] '''שוֹ‏מְרִיםשמֵרים''', שומרי התורה או תורת משה) הם [[עם]] קדום ו[[קבוצה אתנית]]-דתית המבוססת על נוסח ייחודי של ה[[תורה]]. השומרונים חיים כיום רק ב[[ארץ ישראל]]: בעיקר ב[[הר גריזים]] ובעיר [[חולון]]. במהלך ההיסטוריה עברו על השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי [[האימפריה הביזנטית|הביזנטים]] וה[[צלבנים]]. מתוך כלל השומרונים, שאוכלוסייתם מנתה מעל למיליון נפש בימיו של מנהיגם הנערץ, [[בבא רבה]], ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]], שרדו בתחילת [[המאה ה-20]], 150 נפש בלבד.
 
בשנת 2007 מנו השומרונים מעל 700 איש‏‏<ref>‏Developed Community", A.B. The Samaritan News Bi-Weekly Magazine, November 1, 2007‏</ref>. לפי אומדן אחר, עדת השומרונים מנתה בשנת 2008 כ-750 נפשות{{מקור}}.
שורה 16:
==מוצאם==
 
לפי המסורת השומרונית, הם "ישראלים טהורים", חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. את הפירוד הם תולים בחילוקי הדעות בדבר ה"מקום המובחר" לשם בנית בית המקדש. לדבריהם [[משה רבנו]] קבע את קדושתו של [[הר גריזים]]. ולכן, לפי המסורת שבידם, [[יהושע בן נון]] בנה את המשכן בהר גריזים באתר על ההר שהם מכנים "גבעותגבעת עולם". בהר כיהנו כ[[כהן גדול|כהנים גדולים]] [[פינחס|פינחס בן אלעזר כהן גדול]], בנו של [[אלעזר בן אהרן|אלעזר]] ונכדו של [[אהרן הכהן]] ובניו. המשכן, בהר גריזים, הוכר על ידי כל [[שבטי ישראל]]. הם מצביעים על שושלת בני[[ אהרון הכהן]] כפי שמופיע ב[[ספר דברי הימים]]: {{ציטוט|תוכן=בְּנֵי, לֵוִי: גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי. וּבְנֵי, קְהָת עַמְרָם יִצְהָר, וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל. וּבְנֵי עַמְרָם, אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם; וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. '''אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת-פִּינְחָס, פִּינְחָס הֹלִיד אֶת-אֲבִישׁוּעַ. וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת-בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת-עֻזִּי''' .|מרכאות=כן}}
 
לאבישוע המוזכר בסוף השלשלת הם מיחסים את כתיבת אחת מספרי ה[[תורה|ספר התורה]]העתיק ביותר המצוי עד היום ברשותם הואוהוא [[ספר אבישע]]. מקום קבורתם של פנחס ובניו ב[[גבעת פינחס]] הוא הכפר הערבי
[[עוורתא]] נחשב למקום קדוש לעדת השומרונים בשל היותם צדיקים. לתקופה זו, שבה היה המשכן בהר גריזים, קוראים השומרונים "רַ‏חוּ‏תה" - ימי הרצון.
 
השומרונים מספרים על סכסוך שפרץ בין [[עלי הכהן]] שהיה מזרע [[איתמר הכהן]] לבין עזי הכהן (ראו לעיל בשושלת). כתוצאה מכך פרש עלי הכהן והקים את המשכן ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]]. רוב העם הלך אחרי עלי הכהן. לפי-כך יוצא כי הפרוד של [[עם ישראל]] נוצר על ידי השבטים שפרשו ולא קבלו את הדעה כי הר גריזים הוא ה"מקום בו בחר ה'".
שורה 211:
 
==השומרונים כיום==
[[תמונה:Har gerizim 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרוני בבגדבלבוש חגנהוג - בחג הסוכות - מהלךחוזר ברחובמבית הראשיהכנסת - מול חלקת הקרבת קרבן הפסח]]
[[תמונה:Samaritanholyday.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרונים בלבוש חגיגי על פסגת הר גריזים בחג השבועות (3 ביוני 2006). ברקע רואים את קברו של השייח' ע'נאם]]
יותר ממחצית השומרונים מתגוררים כיום ב[[חולון]] והשאר בעיקר בשכונת קריית לוזה שב[[הר גריזים]]. כמו כן יש ארבע משפחות ביישובים אחרים בארץ: שתי משפחות ב[[בנימינה]] ו[[גבעת עדה]], משפחה אחת ב[[אשדוד]] ומשפחה אחת ב[[מתן]]. עד לפני [[האינתיפאדה הראשונה]] היו שומרונים שהתגוררו בתוך שכם, בשכונה השומרונית העתיקה, אך כיום עברו להר גריזים, בתחום שליטה צבאית ישראלית, סמוך ליישוב היהודי [[הר ברכה]]. השכונה השומרונית בחולון, [[נווה פנחס]], הוקמה ב-[[1954]] ביוזמת ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] [[יצחק בן צבי]]. לכל בני הקהילה, מרחבי הארץ, יש בתי מגורים בקריית לוזה בשכם, אליהם הם [[עלייה לרגל|עולים לרגל]] ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], המקובלים להם כמו שהם מקובלים ב[[יהדות]]. רוב שומרוני חולון (ובעיקר הדור הצעיר) דוברים [[עברית]] כ[[שפת אם]] ואילו השומרונים תושבי הר גריזים דוברים [[ערבית]], אך שולטים גם בעברית.
 
לכל השומרונים יש אזרחות ישראלית. לתושבי קריית לוזה שנכללת בתחום המוניציפלי של שכם יש גם אזרחות פלסטינית. השומרונים מוכרים כמיעוט ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ויש להם נציג ב[[המועצה הלאומית הפלסטינית|מועצה הלאומית הפלסטינית]]. כקהילה קטנה הנמצאת בין שתי קבוצות יריבות, השומרונים נמנעים מלתמוך בגלוי באחד מהצדדים ומצודדים בשלום.
ב-[[2004]] מת הכהן הגדול השומרוני שלום בן עמרם והוחלף באלעזר בן צדקה. ב-[[4 בפברואר]] [[2010]] נפטר אלעזר בן צדקה בגיל 83, והוא הוחלף על ידי אהרן בן אב-חסדה, הצעיר ממנו בשבועיים בלבד<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3844117,00.html]</ref>. הכהן הגדול השומרוני הוא הגבר המבוגר ביותר במשפחת הכהנים. בן אב-חסדה הוא הכהן הגדול ה-132 מאז [[אהרן]], אחי [[משה]], וצאצא ישיר שלו על פי המסורת השומרונית.
 
===ארבעה בתי אב===
הקהילה השומרונית נוהגת לערוך מעקב מדויק אחר מספר בני העדה. נכון ל-1 בינואר 2009 מונה העדה 723 נפש: כמחצית בשכם ומחצית בחולון.
אין שומרונים מחוץ לארץ ישראל.<ref> אם יצא שומרוני לחו"ל ויישאר שם בקביעות הוא יוצא מהעדה</ref>קהילת השומרונים מחולקת לארבעה בתי אב<ref>המספרים מעודכנים לשנת 2003. השומרונים הבודדים שמתגוררים ביישובים אחרים מוצאם מחולון ועל כן נספרים כתושבי חולון. בית הדנפי המונה כאמור 235 נפשות כולל גם שני שרידים אחרונים למשפחות נוספות ששייכות לבית אב זה: משפחת אמסלם ומשפחת שלבי. אחד מהם (ממשפחת שלבי) נפטר אחרי שנת 2003.</ref>:
* '''בית הכהנים''' (משפחת כהן), משתייכים ל[[שבט לוי]], מספרם 186 נפשות (137 בהר גריזים ו-49 בחולון)
* '''בית הצפרי''' (משפחת צדקה), מ[[שבט מנשה]], מספרם 139 נפשות (11 בהר גריזים ו-128 בחולון)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שומרונים"