|
|
בתקופתו האימפריה החלה לצאת מהקיפאון במערכת יחסי החוץ והיו קשרים מסחרים עם הקיסר הביזנטי [[מיכאל השמיני]]. <ref>Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, p. 285
</ref>, לעומת זאת מערכת היחסים עם המדינות השכנות המוסלמיות הייתה מעורבת, בתחילה ידידותית, אך לאחר שהיה צורך במינוי [[אבונה]] ל{{ה|הכנסייהכנסייה האתיופית}}, אדם שהגיע ממצרים האסלאמית, שבאותו הזמן סולטן מצרים [[בייברס]] צר על [[פטאריך אלכסנדריה]] היה לא לרוחו. לאחר מספר בקשות אמלק החל להאשים את סולטן [[תימן]] בעיכוב השליח למצרים.
לאור עובדה זו אמלק שלח את שניישני בניו ל[[פטאטריך אנטיוכה]] שזה יימנה אבונה חדש. באותו הזמן הפטריארכים של [[אלכסנדריה]] ו[[אנטיוכיה]] נאבקו ביניהם על מינוי [[פטריארך ירושלים]]. עד אז הייתה זו הזכות המיוחדת של [[פטריארך אנטיוכיה]]. אמלק קיבל את מבוקשו ופטאריך אנטיוכה מנה צליין אתיופי לאבונה, אך זה מעולם לא קגיבלקיבל עליו את התפקיד ולכן אמלק החל להסתמך על בישופים סוריים שהגיעו לקיסרותו. <ref>Taddesse, Church and State, p. 69</ref>. אמלק היה זה שייזם את בנייתובנייתה של [[כנסיית גאנטה מריאם]] שלד [[לליבלה]] שמכילה את ה[[ציור]]ים המוקדמים ביותר של וויכוחי דת <ref>Paul B. Henze, Layers of Time, A History of Ethiopia, p. 59</ref>
יקונו אמלק נפטר ב[[דברה ברהן]] ב-[[19 ביוני]] [[1285]] ונקבר ב[[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] שב[[מנזר אטרסנה אגזאטנה מריאם]] שב[[סאינט]].
|