מנגנון היגס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yanivten (שיחה | תרומות)
דף חדש: מנגנון ההיגס הוא מסגרת תאורטית בפיסיקת חלקיקים, המסבירה את קיומה של מסת החלקיקים השונים במסגרת [[המ...
 
Yanivten (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
מנגנון ההיגס הוא מסגרת תאורטית בפיסיקת חלקיקים, המסבירה את קיומה של מסת ה[[חלקיקים]] השונים במסגרת [[המודל הסטנדרטי]]. המנגנון מסביר את מסת בוזוני הכיול W וZ בעזרת [[שבירת סימטרייה ספונטנית]] של הכוח האלקטרו-חלש.
 
במסגרת המודל הסטנדרטי, בוזוני הW,Z ,הגלואונים והפוטון מתוארים כבוזוני כיול חסרי מסה, שקיומם נדרש כדי להבטיח שימור של [[סימטריות כיול]] SU(3)<sub>C</sub>xSU(2)<sub>L</sub>xU(1)<sub>Y</sub> . [[המודל הסטנדרטי]] אינו מסביר את העובדה של בוזונימדועשבוזוני הכיול של הכוח החלש , W וZ הינם בעלי מסה[[מאסיביים]].
 
מנגנון ההיגס חוזה את קיומו של חלקיק בעל [[ספין]] 0 המכונה [[בוזון ההיגס]] המקיים אינטראקציות חלשות עם החלקיקים בעלי ה[[מסה]] במודל הסטנדרטי. בניגוד לשאר חלקיקי המודל הסטנדרטי, לחלקיק זה יש [[ערך תצפית]] שונה מאפס ב[[מצב היסוד]] שלו.
המשמעות היא שבניגוד לחלקיקים האחרים ב[[מודל הסטנדרטי]], לשל[[בוזון]] ה[[היגס]] יש ערכים נמדדים שונים מאפס בריק. ניתן להבין תוצאה זו על ידי כך שה[[מרחב]] מלא ברקע של [[שדה היגס]] גם בריק מוחלט. האינטראקצייה בין שדה הרקע של [[בוזון ההיגס]] לבין חלקיקי ה[[מודל הסטנדרטי]] משנה את הספקטרום באנרגיות נמוכות של [[בוזוני הכיול]] והופך את בוזוני הכיול W וZ לבעלי מסה.
חלקיק זה איננו משתתף ב[[אינטראקצייה האלקטרו-מגנטית]] ולא ב[[אינטראקצייה החזקה]] ולכן לא משפיע על ה[[פוטון]] ועל ה[[גלואונים]] הנושאים כוחות אלו.
 
[[פוטנציאל]] [[שדה ההיגס]] מכיל איבר מהצורה λφ<sup>4</sup>+μφ<sup>2</sup> (φ הוא שדה ההיגס) הכולל [[אינטראקציות]] מורכבות בין [[שדה ההיגס]] לבין עצמו. בשלושה מימדים, נראה גרף ה[[פוטנציאל]] כ[[כובע מקסיקני]] בעל שוליים גבוהים המקבל מינימ[[מקסימום מקומי]] בראשית (השקול ל[[ריק]] ומינימום גלובלי על מעגל המקיף את הראשית.
באנרגיות נמוכות שואף שדה ההיגז
The Higgs field has a non-trivial self-interaction, like the Mexican hat potential, which leads to spontaneous symmetry breaking: in the lowest energy state the symmetry of the potential (which includes the gauge symmetry) is broken by the condensate. Analysis of small fluctuations of the fields near the minimum reveals that the gauge bosons and other particles become massive. In the standard model, the Higgs field is an SU(2) doublet, a complex spinor with four real components, which is charged under the standard model U(1). After symmetry breaking, three of the four degrees of freedom in the Higgs field mix with the W and Z bosons, while the one remaining degree of freedom becomes the Higgs boson – a new scalar particle.