|
'''חוש ה[[ריח]]הריח''' הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר, ואצל בעלי חיים הנושמים במים, בתוך ה[[מים]]. [[בעלי חוליות]] חשים בריחב[[ריח]] ב[[אפיתל ההרחההרחה]] הממוקםהמצוי ב[[אף]], ומעבדים אותו במערכת ההרחה.
חוש הריח ו[[חוש הטעם]] בנויים על [[רצפטור|כימורצפטורים]]. שני החושים תלויים בריכוזים של חומרים שמומסים בדרך כלל בנוזל. שניהם פועלים בדרך כלל בשילוב האחד עם השני, ומסייעים לזהות את טיב המזון, ולהימנע, לדוגמה, מאכילת מזון רעיל או מקולקל ולהימנע ממנו. כ־80% מטעמו של האוכל נקבע על ידי חוש הריח.
ברקמת האף קיימים תאים אולפקטוריים (Olfactory cells), תאיםשחשים אלו חשים שינוייםבשינויים בריכוזי חומרים שונים, ומעבירים אתמידע המידעזה בצורת דחף עצבי. הדחף עובר דרך חוריםמעברים מיוחדים ב[[גולגולת]] אל ה- Olfactory Bulb, אשר מעבירשמעביר את המידע דרך [[עצב הריח]] אל מרכז ההרחה ב[[מוח]]. מבחינה אנטומית, שונים חוש הריח וחוש הטעם שונים מיתרתמשאר החושים בהיותם איפסילטרליים – כלומר, הם מעובדים באונת המוח שבאותו צד שממנו הגיע הגירוי. כך, גירוי שנקלט בנחיר השמאלי באף יעובד באונת המוח השמאלית, ולהפך.
בגוף האדם קיימים כ־1000כ-1000 סוגים של כימורצפטורים המסוגלים להבחין בכ־10בכ-10,000 סוגי ריחות שונים. משך החיים של רצפטור הוא כ־60כ-60 יום.
חוש הריח אצל נשים רגיש מעט יותר מאשר אצל גברים{{מקור}}. בדומה לחושים אחרים, הרגישות לריח דועכת עם הגיל.
==ראו גם==
| 