גרשון בלייכרדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
הבארון '''גרשון בלייכרדר''' ('''Gerson von Bleichröder''' חי בין [[22 בדצמבר]] [[1822]] - [[18 בפברואר]] [[1893]]) היה אחד מאנשי הכספים החשובים במחציתה השנייה של [[המאה ה-19]]. גרשון בלייכרדר היה [[יהודי]], [[בנקאי]], יועץ כספים של "[[קאנצלר הברזל]]". סייע ל[[אוטו פון ביסמרק]] בארגון התקציב המלחמתי בשנת [[1866]] כש[[גרמניה]] יצאה להילחם ב[[אוסטריה]]. ואף ניהל מו"מ בשמו של ביסמרק עם [[צרפת]] לאחר כניעתה לגרמניה בדבר גובה הפיצויים שישולמו לגרמניה ב-[[1871]].
בלייכרדר היה בנו של [[שמואל בלייכרדר]], שהתחיל כסוכן של [[משפחת רוטשילד]] והקים בנק. כאשר נפטר האב ב-[[1855]] קיבל בנו, גרשון, את ניהול הבנק. ב-[[1859]] הפך לבנקאי של ביסמארק ופיתח איתו מערכת יחסי אמון שאפשרה לו לייעץ לביסמארק גם בנושאים שאינם כספיים. ב-[[1861]] קיבל תואר "[[יועץ סתרים]]".
ב-[[1864]] נבחר בלייכרדר להנהלת הקהילה היהודית ב[[ברלין]].
בלייכרדר היה היהודי הפרוסי הראשון שקיבל תואר אצולה הניתן להעברה בירושה מבלי שנאלץ להתנצר לשם כך. בנוסף קיבל את [[מדליית הנשר האדום]]▼
▲בלייכרדר היה היהודי הפרוסי הראשון שקיבל תואר אצולה הניתן להעברה בירושה מבלי שנאלץ להתנצר לשם כך. בנוסף קיבל את [[מדליית הנשר האדום]] (Roter Adlerorden)
בלייכרדר שמר על אורח חיים יהודי עד יומו האחרון. בניו העדיפו להתנצר (לנצרות פרוטסטנטית)
'''לעיון נוסף''':
|