ארקסילאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ארקסילאוס''' ([[יוונית]]: '''Ἀρκεσίλαος''';{{כ}} [[316 לפנה"ס|316]]-[[241 לפנה"ס]]) היה [[פילוסוף]] [[יוון|יווני]], מייסד [[האקדמיה האפלטונית]] התיכונה ב[[אתונה]] ואחד מממשיכיו של [[פירון מאליס]], מייסד זרם ה[[ספקנות]] ב[[פילוסופיה]] היוונית.
 
ארקסילאוס נולד ב[[פיטאנה]] שב[[איוליה]], הוכשר בידי [[אוטוליקוס]] ה[[מתמטיקאי]] ומאוחר יותר חונך ב[[אתונה]]באתונה בידי [[תאופרסטוס]] ו[[קראנטור]], אשר על ידם הובל להצטרף אל [[האקדמיה האפלטונית]]. הוא התחבר ל[[פילמון]] ול[[קראתס מאתונה]], שמהם ירש את ראשות האקדמיה (σχολάρχης) ב- 264.
 
[[דיוגנס לארטיוס]] אומר שבדומה ליורשו [[לאסידס]], הוא נפטר בעקבות שתיית יתר, אולם עדויותיהם של מכריו ואחרים שוללות גרסה זו של סיפור מותו, וידוע שהיה לו כבוד רב מאוד בקרב האוכלוסייה האתונאית. הדוקטרינה שלו, שכנראה רובה קיבלה את השראתה בעקבות כתביהם של אחרים, מציגה התקפה על [[האסכולה הסטואית]] (φαντασία καταληπτική) שלפיה קיימת [[אמת]] ודאית שהיא התבונהה[[תבונה]] האלוהית המונחת ביסודו של הסדר שביקוםשב[[יקום]]. השקפתו של ארקסילאוס הייתה מונחית על ידי אלמנט הספקנות החבוי בכתביו האחרונים של [[אפלטון]].
 
הוא חשב שכוחה של אמונה אינטלקטואלית איננה יכולה להיחשב כבת-תוקף, כמו שזה מאפיין שוויון סותר באמונות. אי הוודאות של מידע הגיוני נראית במידה שווה למסקנות הסיבה, ולכן [[אדם]] חייב להסתפק ב[[הסתברות]] שיש בה כדי להיות מדריך מעשי. "אין אנו יודעים דבר, אפילו לא את הבורות שלנו". לכן, האדם הנבון חייב להסתפק בגישה ה[[אגנוסטיות|אגנוסטית]]. הוא השתמש בשיטה של [[סוקרטס]] להדרכה ולא השאיר אחריו כתבים. עימותיו כללו [[הומור]] עוקצני ורעיונות פוריים.