תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
היכולת להתקין תקנות שעת חירום התבססה קודם הקמת המדינה על [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]], 1945, שנועדו לתת בידה של ממשלת המנדט כלי למלחמה במחתרות העבריות. לאחר קום המדינה הוקנתה לממשלת ישראל יכולת דומה באמצעות [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], ועם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] נקבעה בו הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום. ההכרזה של [[מועצת העם]] על מצב חירום ב[[מדינת ישראל]] ניתנה זמן קצר לאחר הקמת המדינה.
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים. השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המקיים עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. ▼
קיים שוני מהותי בין תקנות רגילות ובין תקנות לשעת חירום: תקנות רגילות מותקנות מכוחו של חוק מסוים, הקובע במדויק את מטרתן של התקנות ואת גבולות סמכותו של השר המוסמך להתקינן. בפרט אין בכוחן של תקנות לסתור חוק, ותקנות הסותרות חוק - בטלות. ביחס לתקנות שעת חירום, לעומת זאת, נקבע בסעיף 39 חוק יסוד: הממשלה כי "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק". תכונה זו מקנה לתקנות שעת חירום אופי בלתי דמוקרטי ביותר: הן מקנות לממשלה יכולת להשעות כל חוק שחוקקה הכנסת
==הגבלות בחוק==
במהלך השנים הוכנסו בחוק הגבלות רבות בהם:
מאז מוארכת תקופת החירום בכל פעם לפרק זמן קצר יחסית (שנה או חצי שנה) על ידי [[הכנסת]]. בסוף [[שנות ה-90]] קבע [[בג"ץ]] כי מצב זה איננו תקין ויש לשנותו, מאז ניתנו למדינה מספר דחיות לטיפול בבעיה אולם, נכון ל[[2010]], מצב החירום עדיין לא בוטל.
הגנה מוגבלת מפני עוצמתן של תקנות שעת חירום מופיעה ב[[חוק יסוד|חוקי יסוד]] אחדים, ובפרט [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]].
▲במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים. השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המקיים עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי.
▲קיים שוני מהותי בין תקנות רגילות ובין תקנות לשעת חירום: תקנות רגילות מותקנות מכוחו של חוק מסוים, הקובע במדויק את מטרתן של התקנות ואת גבולות סמכותו של השר המוסמך להתקינן. בפרט אין בכוחן של תקנות לסתור חוק, ותקנות הסותרות חוק - בטלות. ביחס לתקנות שעת חירום, לעומת זאת, נקבע בסעיף 39 חוק יסוד: הממשלה כי "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק". תכונה זו מקנה לתקנות שעת חירום אופי בלתי דמוקרטי ביותר: הן מקנות לממשלה יכולת להשעות כל חוק שחוקקה הכנסת. הגנה מוגבלת מפני עוצמתן של תקנות שעת חירום מופיעה ב[[חוק יסוד|חוקי יסוד]] אחדים, ובפרט [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]].
פסק דין של בג"ץ (בג"ץ 6971/98 יוסף פריצקי נ' ממשלת ישראל) עסק בהרחבה בהתקנתן של תקנות שעת חירום, וקבע שעל הממשלה להשתמש בכלי זה רק כאשר אינה יכולה להגישן לכנסת בהליך חקיקה רגיל.
| |||