מטבעות בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי; גאוגרף;
שורה 4:
מינהל בר כוכבא הטביע מטבעות לא על אסימוני [[מתכת]] חלקים, כפי שהיה מקובל, אלא על מטבעות שהיו במחזור הכספים. כך הוצאו מן המחזור מטבעות הטבועים בראשי ה[[קיסר רומא|קיסר]]ים [[האימפריה הרומית|הרומים]], [[אליל]]יהם ו[[מקדש]]יהם, ועליהם באה טביעה מחודשת ב[[סמל]]י המרד ו[[מוטו|סיסמאותיו]]. תופעה זו קשורה, ללא ספק, גם בעובדה שמחד גיסא, בתקופת המרד התקיימו ככל הנראה מספר מיטבעות שפעלו במקביל (דבר המוכח מריבוי טיפוסי הרושמות), ולא מן הנמנע כי לא הייתה מיטבעה אחת מרכזית;<ref>לנושא המיטבעות ראו: קינדלר, אריה, 'מיטבעה ניידת של בר-כוכבא בח’רבת עקד', בתוך‫ '''מרד בר-כוכבא, מחקרים חדשים''' (עורך: אהרון אופנהיימר), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד-1984, עמ' 172–181.</ref> ומאידך גיסא הייתה שיטה זו מעין [[נקמה]] פורתא והצהרה פוליטית מובהקת.<ref> מילדנברג ליאו , 'מטבעות מורדים באימפריה הרומית ‬', '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 52 (תשמ"ט), עמ' 90–99.</ref> על רבים ממטבעות מרד בר-כוכבא אפשר להבחין בדגמים המקוריים, שכן לעתים לא הקפידו על שיוף דגמי המטבע המקורי עד תום. בשנתיים הראשונות הטביעו על המטבעות נוסחת תאריך 'שנת אחת גאולת ישראל' או 'שב לחרות ישראל', ובתקופה לאחר מכן, המטבעות אינן נושאות על גבן תאריך כלשהו, אלא כיתוב 'לחרות ירושלים', או רק 'ירושלים'. כמו כן מופיע על המטבעות שם של מנהיג המרד ותוארו בשנה הראשונה: 'שמעון נשיא ישראל' ולאחר מכן מופיע שמו 'שמעון' בלבד. על מספר מטבעות מופיע השם 'אלעזר הכהן', אשר זוהה במחקר עם [[אלעזר המודעי]].<ref> L. Mildenberg, The Coinage ofthe Bar Kokhha War, 1984.</ref>
 
חוקרים רבים עשו שימוש נרחב במטבעות בכדיכדי ללמוד על המרד,<ref>אשל, חנן, 'על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים', '''לאוריאל''' (תשסו"), 2005, 29–40.</ref> וחלקם הסתמכו על מטבעות בר כוכבא בכדיכדי לענות על השאלה האם בר כוכבא כבש את ירושלים. על סמך הסלעים (מטבעות הכסף הגדולות) של בר כוכבא, שעליהם מצוירת חזית [[בית המקדש השני|המקדש]], ועל סמך מטבעות שבהן נזכר "אלעזר הכהן", היו חוקרים שהניחו כי בר כוכבא השתלט על ירושלים ו[[חידוש עבודת הקורבנות|חידש את עבודת הקורבנות]]. היו שקשרו את הסיסמה "לחירות ירושלים" לסיסמה "לחירות ציון", המופיעה על מטבעות שנטבעות בירושלים בימי מרד החורבן, והניחו שכשם שמטבעות אלו נטבעות בירושלים, כך הוטבעו בירושלים מטבעות בר כוכבא, הנושאים את הכתובת "לחירות ירושלים".<ref> אשל, חנן, '"חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא', עמ' 23–25.</ref> [[גדליה אלון]], בהתבסס על הכיתובים שעל מטבעות בר כוכבא בירושלים, טען כי בר כוכבא כבש את ירושלים.<ref>אלון, גדליה, '''תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד''' א'-ב', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1970, עמ' 16–47.</ref> קינדלר, לדוגמה, טען כי הכיתוב "ירושלים" על המטבעות מתייחס לרשות הטביעה, שטבעה בירושלים עצמה, כמו שהכיתוב שמעון מתייחס למנהיג המרד, שמעון בן כוסבא, והכיתוב אלעזר מתייחס לאלעזר המודעי, המנהיג הדתי של המרד.<ref> A. Kindler, Coins in the Land of Israel: Collection of the Bank of Israel: A Catalogue, Jerusalem, 1974, pp. 69.</ref> מילדנברג הוכיח בצדק שהכתובות על פני המטבעות שמעון, אלעזר וירושלים אינן יכולות לייצג רשויות טביעה, מכיוון שהן משמשות ביחד עם רושמות גב מכל מיני סוגים, ולכן מסקנתו שהכתובות על המטבעות הן כתובות סמליות בלבד.<ref> L. Mildenberg, The Coinage of the Bar Kokhha War, 1984</ref>
 
== ראו גם ==
שורה 12:
== לקריאה נוספת ==
 
* [[חנן אשל|אשל, חנן]]; זיסו, בועז, 'מטבעות מרד בר כוכבא - עדכון גיאוגרפיגאוגרפי: מה נתחדש בעשרים השנים האחרונות (1980–2000)', בתוך: ח´ אשל וב´ זיסו (עורכים), '''חידושים בחקר מרד בר כוכבא''', רמת גן: 2001, עמ' 25.
* אשל, חנן, 'מדיניות טביעת המטבעות במהלך מרד בר-כוכבא לאור התגליות במדבר יהודה', '''מחקרי יהודה ושומרון''' ה (תשנ"ה-1996), 173–182.
* גורן, יובל; פביאן, פטר, 'מערך המטבע בתקופת מרד בר כוכבא לאור הממצא מאתר המחילות באזור יתיר' ‬, '''נקרות צורים''' 7, תשמ"ג-1983, עמ' 60–66.