ניסויי ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
הניתוח המחודש הראה שגם בשני הניסויים הקודמים לא הגבירה הזריעה את כמות הגשם בדרום הארץ, ובניסוי "ישראל-2 " יש אף חשש להפחתה. התעורר אפוא קושי ליישב את ההבדל הגדול באפקט הזריעה בין הצפון לדרום, ונשאלה השאלה כיצד ייתכנו הבדלים גדולים כל כך בתכונות העננים הרלוונטיות להגברת המטר על פני אזור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] קטן כל כך, שטח מדינת ישראל בלי ה[[נגב]].
בחיפוש הסבר פיזיקלי לתוצאות הסטטיסטיות התמקדה תשומת הלב בהשפעה האפשרית של האבק המוסע עם הרוח מן המדבריות הגובלים באזור המטרה הדרומי. [[וינסנט שפר]] כבר הראה במחקריו המוקדמים שאבק מדברי פועל כמו נבטי קיפאון, ואכן בימים של סופות חול נמדדו בארץ ריכוזי שיא של נבטי קיפאון. כמות האבק המדברי הנשטף מן השוליים הדרומיים של מערכות ענני הגשם גדולה כל כך, עד שהוא מצטבר על פני השטח בצורה של אדמת [[לס]] המכסה שטחים נרחבים בחלקו הדרומי של אזור המטרה הדרומי ובצפון הנגב.
המידע הזה, בצירוף הממצאים הסטטיסטיים החדשים, העלה את החשד שבימים רבים יש בדרום ריכוזים גבוהים של נבטי קיפאון טבעיים, ותוספת מלאכותית של נבטי קיפאון בימים אלה לא תועיל ואולי אף תזיק, מחמת תחרות יתר על הכמות המוגבלת של מי הענן. כן נמצא – בתצפיות של אובך או של סופות חול במרכז הארץ ובצפון הנגב – שרוח מכיוון דרום-מערבי עלולה להביא אבק ממדבריות [[צפון אפריקה]], [[סיני]] והנגב, ואילו לאוויר המגיע מצפון-מערב יש, ברוב המקרים, מסלול ימי יותר.
ניתוח מחודש של הניסויים הראה שהגברת הגשם באזורי הדרום התקבלה רק בימים שבהם לא דיווחו על אובך או על רוחות דרום מערביות. הגברה זו קוזזה במלואה ואולי גם יותר מכך על ידי
הממצאים שהתקבלו עד כה ממחישים את מידת החשיבות והתועלת הפוטנציאלית שיש לזריעת עננים בזמן הנכון ובדרך הנכונה ואת העובדה שעדיין ארוכה הדרך להבנה מלאה של הנושא. בשלב זה מוסב הדגש המחקרי להבנת הדרך שהאבק המדברי ונבטי הקיפאון משפיעים בה על תהליכי יצירת הגשם בעננים.
| |||