אבן גולל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: לצורכי ; |
←אבני גולל במערות קבורה: הרחבה |
||
שורה 8:
ב[[ארץ ישראל]], בקבורה מ[[תקופת בית ראשון]] נפוצות אבני גולל רבועות המותאמות כ"פקק" לפתח מערכת הקבר החצובה בסלע. גם כאשר אבן הגולל אינה קיימת בשטח ניתן לזהות שהמערה נאטמה באבן לפי סיתות שפת פתח המערה. מערות מסוג זה ניתן לראות במורדות [[כפר השילוח]], מול [[עיר דוד]].
בקבורה מ[[תקופת בית שני]] ניתן למצוא אבני גולל עגולות הנעות על-גבי מסילה ואוטמות את הפתח. האבן הייתה גדולה וכבדה, כך שעל מנת להזיזה ממקומה נדרש מאמץ משותף של כמה אנשים, דבר שיועד להקשות על שודדים ונוודים. קברים עם אבני גולל כאלה ניתן לראות ב[[חרבת מדרס]], במערת קבורה שמורה ב"כביש [[ג'וערה]]" (6954), ליד הצטלבותו עם [[כביש 66]] וב[[קברי המלכים]] ב[[ירושלים]]. נפוצות אגדות אודות מנגנונים מיוחדים לגלילת אבני הגולל הכבדות, אולם לא נמצאו כל ממצאים המעידים על מנגנונים כאלה.
פרט לחסימה פיזית מפני כניסת מזיקים, מטרה נוספת של אבן הגולל היא מניעת יציאת ה[[טומאה]]. ה[[משנה]] ב[[מסכת אוהלות]] פרק טו (משניות ח' ו-ט') מלמדת שעצמים שונים יכולים לשמש כגולל לקבר על-מנת למנוע את יציאת הטומאה, אולם אבן אינה מקבלת טומאה ובכך יתרונה בנושא זה (ראו גם [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ספר טהרה, הלכות טומאת מת פרק ו').
| |||