אלעזר ברק – הבדלי גרסאות

אלעזר ברק נולד ב[[וילנה]], לחיים וטובה, במהלך ההכנות לעלייה ל[[ארץ ישראל]], והגיע עימם ל[[ארץ ישראל]] בתחילת [[1935]] בהיותו בן שלושה חודשים. הוריו, שהיו אנשי עבודה ו[[חלוצים]], השתקעו ב[[חדרה]]. במשך מספר שנים התגוררה המשפחה גם ב[[כפר ויתקין]], שבה עברו עליו כמה שנות ילדות (ואף נולדה אחותו שרה). בהמשך, בעקבות ההתבססות בארץ, חזרה המשפחה לחדרה, שבה למד ב[[בית חינוך לילדי עובדים]] ובתיכון חדרה.

מילדות היה בעל כשרון טכני ומתמטי מובהקים ועם סיום לימודיו התיכוניים התגייס בשנת [[1952]] לצבא במסגרת [[העתודה האקדמאית]] ולמד [[הנדסת מכונות]] ב[[הטכניון|טכניון]]. הוא סיים [[קורס קצינים]] בהצטיינות ועם סיום לימודיו בשנת [[1956]] הוצב בחיל החימוש.

בשנת [[1962]] נסע ללימודי תואר שני ו[[דוקטורט]] ב[[MIT|מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] ב[[בוסטון]]. עם סיום לימודיו חזר לארץ ולשירות בצבא ומונה לבוחן איכות לכלי לחימה חדישים. ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת כקצין לתפקידים מיוחדים בציר הצפוני ב[[סיני]], שבו לחמה [[אוגדת הפלדה]] בפיקודו של ה[[אלוף]] [[ישראל טל]]. ב-[[1967]] מונה ברק למפקד יחידת הבחינה של חיל החימוש. בשנת [[1969]] מונה לעוזר טכני לקצין חימוש ראשי בדרגת סא"ל, וב-[[1971]] שימש עוזר קצין חימוש ראשי בדרגת אל"מ. ב-[[1973]] מונה לסגן קצין החימוש הראשי עד למינויו לקצין חימוש ראשי (קחש"ר) בספטמבר אותה שנה, כחודש לפני פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]]. במהלך המלחמה היה אחראי חיל החימוש שבפיקודו על שיקום מערכות הנשק שבידי צה"ל שנפגעו והחזרתם לשירות בפרק זמן מינימלי. בחמש השנים שלאחר המלחמה פיקד כקצין חימוש ראשי על חיל הנחשב לגדול ולמפוצל ביותר בצה"ל ובמסגרת זו ליווה את תכנון ופיתוח [[טנק]] ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] ועסק בקליטת אמצעי לחימה חדישים ומתקדמים, בעיקר [[טיל מונחה|טילים מונחים]], בצה"ל. בשנת [[1978]], בגיל 44, סיים ברק את תפקידו והשתחרר מן הצבא.