כתובות על גלוסקמאות – הבדלי גרסאות

כתובת קצרות המביאות את שם הנפטר, וזיקות משפחתיות שלו (בר, ברה, אנתת (=אשת), אב, אבינו, וכדומה). מאחר שהייחוסים המשפחתיים ניתנים בעיקר בארמית (בר לעומת בן, ברת לעומת בת, אתת או אנתת לעומת אשת) ניתן להסיק שהלשון היומיומית בפי בני האדםהמדוברת בירושלים הייתה בעיקר ארמית. מרבית הכתובות לא נחקקו על ידי אומנים, אלא בידי בני משפחה יודעי קרוא וכתוב, ולפיכך צורת הכתב היא לפעמיםלעתים וולגריתבלתי למדימוקפדת, ושונה מאוד מכתב סופרים בן התקופה. מאחר שאת מרבית הכתובות שוב לא ניתן היה לקרוא לאחר שהגלוסקמה עם העצמות שבתוכה נתחבו בחזרה לכוך הצר, ולא נראו יותר, הרי ברור למדי שהכתובות לא נועדו לזיהוי על ידי בני המשפחה בזמן מאוחר יותר.