כריסטוף גראופנר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1705]] עזב גראופנר את לייפציג והתמנה לנגן הצ'מבלו ב[[האופרה של המבורג|אופרה של המבורג]] תחת שרביטו של [[ריינהרדט קייזר]], יחד עם [[הנדל]] שהועסק שם ככנר. נוסף לנגינה בצ'מבלו, חיבר גראופנר שלוש [[אופרה|אופרות]] ב[[המבורג]] יחד עם קייזר, מלחין אופרות פופולרי בגרמניה.

בשנת 1709 קיבל גראופנר בחצר הסה-דרמשטדט ובשנת [[1711]] היה למנצח תזמורת החצר (Hofkapellmeister). גראופנר עשה את שאר הקריירה שלו בחצר הסה-דרמשטדט, שם היו חובותיו העיקריות לספק מוזיקה לתזמורת החצר. הוא כתב מוזיקה במשך קרוב ליובל שנים, משנת [[1709]] עד [[1754]], כאשר התעוור. הוא מת שש שנים אחר כך.

שלא מדעת מילא גראופנר תפקיד מפתח בתולדות המוזיקה, המצב הפיננסי הרעוע בדרמשטדט בעשור השני של [[המאה ה-18]] הביא לצמצום הכרחי בחיי המוזיקה. [[בית אופרה|בית האופרה]] נסגר ומשכורותיהם של רבים מ[[מוזיקאי]] החצר היו בפיגור (כולל זו של גראופנר). אחרי נסיונות רבים להביא לתשלום משכורתו, ובהתחשב בכך, שהיו לו אשה וכמה ילדים לפרנס, הגיש גראופנר, בשנת [[1722]], בקשה לקבל את משרת מנצח המקהלה בלייפציג. [[גיאורג פיליפ טלמן|טלמן]] היה המועמד הראשון לתפקיד, אבל הוא הסיר את מועמדותו אחרי שקיבל העלאה במשכורת בהמבורג. [[מגניפיקט]] ה"אודיציה" של גראופנר, שנכתב בסגנון של מורו ומדריכו, [[יוהאן קונאו]], הקנה לו את המשרה, אך פטרונו, ארנסט לודוויג מהסה-דרמשטדט, מיאן להתיר את החוזה שלו. שכרו של גראופנר, שזמנו עבר, שולם עתה במלואו ואף ניתנה לו העלאה במשכורת והבטחה, כי מקומו בצוות המוזיקאים בחצר מובטח גם במקרה שהקאפלה שלו תפוזר. הטבת תנאים זו שכנעה את גראופנר להישאר בדרמשטדט, ובכך פינה את הדרך לבאך לתפוס את משרת מנצח המקהלה בלייפציג.

אחרי שנודע לו כי באך הוא שנבחר ללייפציג, שלח גראופנר ב-[[4 במאי]] [[1723]] מכתב אדיב אל מועצת העיר להניח את דעתם, כי באך "הנו מוזיקאי חזק בה במידה בעוגב כשם שהוא בקיא ביצירות כנסייתיות ובקטעי מקהלה" וכאדם "יבצע ביושר וכיאות את התפקידים שיופקדו בידיו."<ref>Christoph Wolff, ''Johann Sebastian Bach: The Learned Musician'', W.W. Norton & Company, New York & London, 2000, p. 224.</ref>