אינטראקציה סימבולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאוריה;
מ קטנות
שורה 1:
גישת '''האינטראקציה הסימבולית''' היא פארדיגמה[[פרדיגמה]] [[סוציולוגיה|סוציולוגית]] הטוענת שה[[מציאות]] ה[[חברה|חברתית]] נבנית על בסיס אינטראקציות בין יחידים בחברה, כאשר אינטראקציות אלואשר מבוססות על סמלים[[סמל]]ים ופרשנות. זוהי גישת מיקרו המתבססת על הפרקטיקות של [[חיי היום יום]] (לכן נקראת גם: '''סוציולוגיה של חיי היום יום''').
 
השורשים האינטלקטואלים של הגישה נמצאים אצל [[גיאורג זימל]] ובמידה פחותה יותר אצל [[מקס ווברובר]]. זימל, בניגוד לסוציולוגים בני זמנו, חקר את הסוציולוגיה של היום יום. מישור הניתוח לא היה המבנה החברתי, התרבות, המוסדות החברתיים, וכיוצא בזה, אלא אירועים "קטנים" יותר, כמו פעולות גומלין בין בני אדם. הוא כתב, בין השאר, על הדיאדה (פעולת הגומלין בין שני בני אדם), הטריאדה (שלושה בני אדם), על תחושות הזר, ועוד. גם ובר השפיע על התאורטיקנים של גישת האינטראקציה הסימבולית, במיוחד בגישתו הפרשנית כלפי המציאות החברתית (זאת בניגוד לסוציולוגים קלאסיקאים אחרים שהיו [[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטים]]).
 
גישת האינטראקציה הסימבולית התפתחה ב[[אוניברסיטת שיקגו]], בתחילת [[המאה ה-20]], והגיעה לשיאה ב[[שנות ה-20]] (נקראה גם "אסכולת שיקגו"). התאורטיקנים המרכזיים של הגישה היו [[רוברט פארק]], [[צ'ארלס הורטון קולי]] ו[[ג'ורג' הרברט מיד]]. אסכולת שיקגו שקעה ב[[שנות ה-30]], אך המשיכה להתקיים גם בשנים שלאחר מכן. התאורטיקן המרכזי בשנים הללו, וזה ש[[תחדיש|טבע]] את המונח '''אינטראקציה סימבולית''', היה [[הרברט בלומר]]. התאורטיקן המרכזי האחרון בגישה זו היה [[ארווינג גופמן]], שפיתח את התאוריה הדרמטורגית. גופמן השפיע רבות על גישת האינטראקציה הסימבולית ועל הסוציולוגיה בכלל, כך שלעתים, כשמציינים את המושג "אינטראקציה סימבולית", מתכוונים לתאוריה הדרמטורגית של גופמן.
 
ב[[שנות ה-60]] וב[[שנות ה-70]] פרחו גישות תאורטיות, שיחד עם האינטראקציה הסימבולית, עסקו בסוציולוגיה של חיי היום יום. מהן ניתן למנות את ה[[פנומנולוגיה]] וה[[אתנומתודולוגיה]].
 
==התאוריה הדרמטורגית של גופמן==