פלסי – הבדלי גרסאות

קיימות שתי שיטות מקובלות למיון סלעי יסוד. הראשונה, "דיאגרמת TAS‏” (Total-Alkali-Silica) המשמשת עד היום כדרך למיון סלעי פרץ בלבד. ו"דיאגרמת QAPF‏" ("Quartz, Alkali feldspar, Plagioclase, Feldspathoid”) המשמשת בעיקר למיון סלעי תהום, אבל גם סלעי פרץ. המונח הכימי "סלע פלסי" ניתן ככינוי לסלעי פרץ על פי "דיאגרמת TAS” שנוצרה על ידי "לה מיטרה" ב-1975, אבל המונח התפשט מעבר לכך. בעת מיון סלעים פלסיים [[פנריטי]]ים נעשה שימוש ב"[[דיאגרמת QAPF"]] והכינוי שמקבל הסלע ניתן בהתאם למינוח ה[[גרניט]]. לרוב נכללים מינרלים מאפיים בשם, למשל "גרניט נושא הורנבלנדה", שכן המונח גרניט כבר כולל בתוכו קיומם של קוורץ ופצלת השדה.