מוליכות הידראולית – הבדלי גרסאות

'''מוליכות הידראולית''' הינה [[תכונה]] של ה[[קרקע]] ומלמדת על כושר הקרקע [[הולכה|להוליך]] [[נוזל]] ב[[יחידת זמן]] כאשר ב[[רוויה]] תכונה זו נשארת קבועה ויחודית לכל קרקע. מוליכות הידראולית היא תכונה [[איזוטרופיות|אנאיזוטרופית]] - כלומר תכונה התלויה ב[[כיוון]]. אם נציף ולאחר מכן נייבש דגימת קרקע (על ידי יניקה בלחץ שלילי) נקבל שני עקומים שונים של תכולת רטיבות כתלות בלחץ. תופעה זו מכונה "היסטרזה" והיא מודגמת יפה באפקט המכונה "אפקט קסת הדיו". אם נציף קסת דיו במים ולאחר מכן נייבש ניתן יהיה לראות שהמים מרטיבים את קסת הדיו מן הדפנות פנימה, אך הייבוש יתבצע מבפנים החוצה. זוהי דוגמא בטבע לתופעה היוצרת פונקציה שאינה חד-חד ערכית. המוליכות ההידראולית של הקרקע תלויה בעיקר בגודל ה[[גרגר]]ים ממנה עשויה הקרקע.

ככל שיהיה גודל הגרגר ממנו עשויה הקרקע גדול יותר - כך תגדל גם המוליכות ההידראולית. חול לדוגמא, עקב מוליכותו ההידראולית הגבוהה, משמש ל[[טיהור מים]] במפעל ה[[שפד"ן]] על ידי הזרמת מים דרכו ו[[חלחול]]ם המהיר יחסית - ל[[מים]] לוקח שנה להגיע אל [[מי תהום|מי התהום]]. מי השפד"ן משמשים להשקייה באזור [[הנגב המערבי]] בלבד ואסורים לשתייה אם כי הם [[מים נקיים|נקיים]] ומותאמים גם ל[[מי שתייה|שתייה]].