כד המוזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talmoryair (שיחה | תרומות) דף חדש: {{בעבודה}} {{פסל| |תמונה=Mousai Helikon Staatliche Antikensammlungen Schoen80 full.jpg|40px |שם=כד המוזה |אמן="צייר אכילס" |שנה=[[המאה ה-5 ל... |
Talmoryair (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
|שם=כד המוזה
|אמן="צייר אכילס"
|שנה=מחצית [[המאה ה-5 לפנה"ס]]
|סוג=כד אבל לבן מסוג [[ליקיטוס]]
| גובה=36.7
שורה 11:
| עומק=
|מיקום=}}
"'''כד המוזה'''" הוא כינויו של [[כד]] מסוג [[ליקיטוס]] (lekythos) המיוחס לצייר המכונה "[[צייר אכילס]]" (Achilles Painter) ומתוארך למחצית [[המאה ה-5 לפנה"ס]] ב[[אטיקה]], [[יוון]].
הכד מתאר שתי דמויות. האחת היא דמות המתוארת ישובה על סלע ומנגנת ב[[קיתרה]] (kithara), כלי מיתר דמוי [[נבל]] קטן. הסביבה מסומלת באמצעות קו מצוייר, המתאר נוף ובאמצעות טקסט המזהה את המקום כ"[[הליקון (הר)||הר הליקון]]". לרגליה מופיעה [[ציפור]] , שעל פי זיהוי [[איקונוגרפיה|איקונוגרפי]] ייתכן והוא [[זמיר]]. מול דמות זו ניצבת דמות נשית נוספת.היא לבושה ב[[הימטיון]] אדום וכבד. בין שתי הדמויות מופיע הטקסט ב[[יוונית]]: יפה הוא אקסיופייתס בן אלקימכוס" ( Axiopeithes kalos Alkimachouׂ).
מחקר [[תולדות האמנות]] זיהה את הדמות המנגנת כ[[מוזה]]. היו שהציעו את [[קליאו]] או את [[אראטו]]. סברה אחרת מזהה אותה כ[[קאליופה]], אימו של [[אורפאוס]]. הנסיון לזהות את הדמות הנשית השנייה הוא קשה יותר. נטייה מחקרית מצטברת מנסה לזהות דמות זו כ[[סאפפו]], המשוררת הידוע. הזיהוי נשען הן על המסורת היקונוגרפית המתארת את סאפפו לצד מוזה, ומתוך השוואה לתיאורים אחרים שלה. יחד עם זאת אין שום ודאות בזיהוי זה. <ref>לנושא זה ראו: דובב, לאה, "'''שישה מבטים על ציור-מוזיקה'''", מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 59-62.</ref> [[מיכאל אבי יונה]] טוען כי הדימוי של האישה המנגנת מצביע על שינוי בייצוגן של נשים בתקופה הזו כדמויות עצמאיות.<ref>אבי יונה, מיכאל, "'''תולדות האמנות הקלאסית'''", מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 138</ref>
הנגינה בקירתה ובכל מיתר נתפשה בתרבות היוונית כביטוי לבהירות ולשאיפה ל[[הרמוניה]] [[אפולו|אפולונית]]. חלק מן החוקרים מצאו קשר בין מוטיב הנגינה לבין הופעתו על גבי כד אבל כנסיון לחבר את החיים והמוות על ידי המוזיקה. [[טילמן זיבאס]] (seebass) אף טען כי יחס זה מבוטא גם בשימוש ברקע הלבן הריק, אשר מהווה "צירוף של מוזיקה ודממה" המקבילים "למרחב מלא ולמרחב הריק, לחיים ולמוות"<ref>ראו: דובב, לאה, "'''שישה מבטים על ציור-מוזיקה'''", מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 58-59.</ref>
==הערות==
<references />
| |||