פקודת מניעת טרור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה חקיקתית: תיקון |
מ ←הפעלת הפקודה: תיקונים |
||
שורה 27:
==הפעלת הפקודה==
עד [[1980]] נעשה שימוש בפקודה אך ורק כנגד ארגונים יהודיים, שנטו לאלימות פוליטית, וזאת, לפי דברי החוקר מנחם הופנונג, בשל כך שבהתאגדויות הערביות הופעלו כלים מינהליים ושיפוטיים שונים, בימי [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל| הממשל הצבאי]] ולאחריו. התיקון מ-[[1980]], שהעביר את הפעלת הפקודה לשלטונות האזרחיים, ובמקביל יצר גם עבירה חדשה של "הזדהות עם ארגון טרור", נוצר בעקבות עליית כוחו של [[אש"ף]] ב[[השטחים|שטחים]], והתגברות הקולות בישראל הקוראים למשא ומתן עמו. חודשיים לאחר תיקון הפקודה הוכרזו
בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2006{{כ}}<ref>בג"ץ 951/06 עזרא שטיין נ. רב ניצב משה קראדי</ref>, ניתח הנשיא [[אהרן ברק]] צו לפי הפקודה למניעת טרור לסגירת "קפה אינטרנט", שבו התרכזה, לטענת המשטרה, פעילות של תנועת כ"ך. ברק בחן את הפעלת הפקודה בתנאים שנוצרו שישים שנה לאחר חקיקתה, ובין היתר לאור חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], וקבע כי אכן ניתן להפעילה, אך יש לפרשה לאור חוקי היסוד, ואת שיקול הדעת שנותנת הפקודה יש להפעיל בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי, הכפוף לעקרונות שנקבעו בחוקי היסוד. משמעות הדבר היא כי בבחינת השאלה האם ניתן להפעיל את הפקודה יש לבחון האם הפעלתה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל; האם הפעלתה נועדה לתכלית ראויה, והאם הפגיעה שהיא פוגעת בזכויות אדם אינה במידה העולה על הנדרש.
|