חנן רפפורט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; ארצות הברית; שווייץ; פרסומ; התיישב; הוספת מקף;
Mikibot (שיחה | תרומות)
בוט: מסיר פרמטר מיותר מתבנית:דבר בעקבות שינוי בתבנית (3 פעמים)
שורה 20:
חורף [[1951]] היה חורף מאד גשום וקר מאד. באותה תקופה התגוררו [[עולים חדשים]] בבדונים (שקירותיהם עשויים מבד יוטה) ובצריפי פח (שקירותים וגגותיהם עשוים מפח) במעברת העולים "תלפיות". המים הרבים שנצברו ושצפו כתוצאה מהגשמים החזקים הציפו את אזור המעברה. תא הסטודנטים של מפא"י – מזכירה [[אליקים העצני]] ורפפורט ששימש אז כעורך העיתון, הוציאו קול קורא לחברי תא הסטודנטים להתגייס לחפירת תעלות במעברה, כדי להסיט את זרמי המים מהבדונים והפחונים הרטובים. פעילות זאת התרחבה להדרכת השפה העברית, הרגלי תזונה וסיוע בהתנהלות מול ה[[ביורוקרטיה]] המוסדית. הגידול בעומס הביא את רפפורט והעצני לגייס לפעילותם את כל ציבור הסטודנטים באוניברסיטה ואת הקהל הרחב. לימים, התרחבה התנועה מירושלים, אל כלל הסטודנטים וכלל האזרחים לערים ועיירות ברחבי המדינה. הפעילות ב"שורת המתנדבים" קיבלה את ברכתם של [[משה שרת]] ו[[דוד בן-גוריון]]. ההשתייכות לתנועה חייבה פעילות [[התנדבות]]ית אחת לשבוע. ניהול התנועה דרש מרפפורט השקעת זמן רבה, נסיעות ברחבי הארץ כל זאת ללא שכר, תוך הזנחת לימודיו.
 
בשנת [[1955]] התפרסמה מטעם השורה חוברת בשם "סכנה אורבת מבפנים", שבה סופר על העדפות שהוענקו על ידי [[עמוס בן-גוריון]] (בנו של [[ראש ממשלת ישראל|רה"מ]] [[דוד בן-גוריון]]) שהיה סגן [[המפקח הכללי של משטרת ישראל|המפקח הכללי]] של [[משטרת ישראל]], לשלושה [[קבלן בניין|קבלנים]] ו[[איש עסקים|אנשי עסקים]] ממקורביו, במטרה לעזור להם בעסקיהם ב[[משרד הביטחון]], וכן כי הורה על סגירת תיק חקירה משטרתי בקשר לעסקה שבה הם היו חשודים בביצוע [[עבירה פלילית|עבירות פליליות]]. בחודש פברואר [[1957]] הגיש עמוס בן-גוריון נגד אנשי השורה ובהם רפפורט [[תביעת דיבה]] אזרחית ל[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]]. לאחר [[ערעור]] ל[[בית המשפט העליון]] הותר לעותרים לעיין בתיקי המשטרה. במהלך המשפט נדרש רפפורט לגלות את מקורות המידע של השורה. הוא סירב לגלותם, והיה משוכנע שיאסר כמו חברו לתנועה [[אליקים העצני]], אך הוא לא נאסר. <ref>{{דבר|מ.א. בראלי|הדים מבית המשפט - ח. רפפורט על זלינגר וח.כהן|1957/03/26|00202|26 במרץ 1957|}}</ref>
 
פסק הדין ניתן ביום [[17 ביולי]] [[1957]]. הפסיקה הייתה תשלום פיצויים בסך של 5,300 [[ל"י]] לעמוס בין גוריון.{{הערה|{{דבר||רפפורט עונה לשאלות ע. בן-גוריון|1956/03/14|00204|14 במרץ 1956|}}}} {{הערה|{{דבר||"שורת המתנדבים" חויבה בדין|1957/07/18|00109|18 ביולי 1957|}}}}. פסק הדין הביא למעשה לסגירת התנועה. רפפורט השלים את לימודיו האוניברסיטאים רק לאחר הגשת הערעור ל[[בית המשפט העליון]] על פסק הדין של [[בית המשפט המחוזי]].
 
==הלימודים בארצות הברית והמשך תפקידיו הציבוריים==