מעברת שבות עם – הבדלי גרסאות

ביולי 1949 התגוררו במחנה 12,000 עולים {{הערה|שם=משטרה}} ובספטמבר דווח על 14,000 תושבים החיים בצפיפות רבה {{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|חג וחול במחנה עולים|1949/09/05|00206}}}}. בקיץ 1950 עזבו את המחנה תושבי מחנה המשנה של עולי [[תימן]], שמנו 3800 נפש ועברו להתיישבות לשיכון או למחנה [[ראש העין]] ובמקומם הוכן מחנה המשנה לקליטת עולים נוספים {{הערה|{{דבר||ביעור קני השוק השחור במחנה בית ליד|1950/07/06|00403|6 ביולי 1950|}}}}. בקיץ 1950 היו מחנה בית ליד ומחנה העולים ב[[פרדס חנה]] שני המחנות אליהם נשלחו העולים שלא הייתה להם זכות מיוחדת להשלח למחנה קרוב לאחת הערים {{הערה|{{דבר||כיצד נקבע תור העולים לשיכון?|1950/08/03|00203|3 באוגוסט 1950|}}}}. עד סוף שנת 1950 עזבו את המחנה להתיישבות כ-4000 משפחות {{הערה|{{דבר||במעברות בית ליד|1951/01/15|00400|15 בינואר 1951|}}}}. בסוף אוקטובר 1950 דווח על כוונה לסגור את מחנות העולים ולהפוך את בית ליד לעיר אהלים, צריפונים, צריפים ובתים של מעל 15,000 נפש, אך לא היה ברור האם הכוונה לקיים במקום יישוב קבע או רק יישוב זמני {{הערה|{{דבר||בית ליד - עיר אוהלים|1950/10/31|00428|31 באוקטובר 1950|}}}}. בשלב ראשון, בתחילת נובמבר 1950, הוסבו מחנות א' וה', בהן היו כ-1000 משפחות, למחנות עבודה ובהמשך תוכנן להפוך את שאר המחנות, בהם היו עוד כ-2500 משפחות שבהן כ-10,000 נפש למחנות עבודה {{הערה|{{דבר||עם סגירת מחנות העולים בבית ליד|1950/11/05|00103}}}}. באמצע שנת 1951 הפסיקו להעביר עולים למחנה בית ליד {{הערה|{{דבר|[[מנחם תלמי]]|לילה בבית ליד|1953/03/13|01400}}}}.

בקיץ 1949 הוקמה במחנה תחנת [[משטרה]] בה שירתו 30 שוטרים {{הערה|שם=משטרה|{{דבר||תחנת משטרה במחנה עולים|1949/07/07|00112|7 ביולי 1949|}}}} ו[[בית חולים]] לילדים {{הערה|{{דבר||יוקמו 3 בתי חולים לילדים|1949/06/17|00124|17 ביוני 1949|}}}}, אשר סבל ממחסור בכח אדם עם [[אחות]] אחת ל-60 מיטות {{הערה|{{דבר||אחיות מאמריקה לישראל|1949/08/24|00608|24 באוגוסט 1949|}}}}. במחנה התקיים גם מחנה אשפוז לחולי [[שחפת]] מבין העולים {{הערה|{{דבר|א. שאנן|דברך קלה יותר|1951/05/18|00201|18 במאי 1951|}}}}. בינואר 1951 נפתח במקום סניף דואר {{הערה|{{דבר||משרד דואר במחנות העולים בבית ליד|1951/01/05|00618|5 בינואר 1951||Ad}}}}.

עם מעבר רבים מהעולים ל[[מעברה|מעברות]] היו מחנות העבודה למעברה. בין בניה היו [[בנימין בן אליעזר]], לימים [[חבר הכנסת]] ו[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]], ו[[פריג'א זוארץ]], לימים חבר הכנסת. בספטמבר [[1952]] התגוררו בה כ-2800 משפחות מהן כ-1000 משפחות שעדיין התגוררו באוהלים וכוונת הסוכנות הייתה להעביר את שוכני האוהלים למעברות בסביבה לפני בא החורף. כוונה זו נתקלה בקשיים לאור התנגדות חלק מהתושבים לעזיבת המקום בו התגוררו במשך קרוב ל-4 שנים ולדרישת הסוכנות לתשלום של 150 לירות עבור דיור הקבע {{הערה|{{דבר||מכינים שיכון קבע וארעי במחנות בית ליד|1952/09/17|00405|17 בספטמבר 1952|}}}}. באוקטובר 1952 קיימו כ-1,500 מתושבי המקום [[הפגנה]] בדרישה לפתרונות דיור לפני בוא החורף {{הערה|{{הארץ|שי פוגלמן|חשיפה: במעברת עמק חפר, בשנת 1952, התעורר המרי המזרחי הראשון בישראל, שנקבר בין דפי ההיסטוריה|1144161|22 בינואר 2010|}}}} כמו כן, התקיימו הפגנות בדרישה להשאר במקום ולא לעבור לשיכון באתרים אחרים {{הערה|{{דבר||עולים מבית ליד מסרבים להשתכן במקומות אחרים|1952/10/23|00411|23 באוקטובר 1952|}}}} {{הערה|מזכיר מועצת פועלי בית ליד הכחיש את קיומן של ההפגנות, ראו: {{דבר||לא היו התפרצויות במעברת בית ליד|1952/10/30|00440|30 באוקטובר 1952|}}}}.

בסוף שנת [[1955]] דוּוח על הקמת [[מקלחת]] ציבורית, בעלת 34 תאים, לרווחת תושבי המעברה, שדמי השימוש בה היו 50 [[פרוטה (מטבע ישראלי)|פרוטות]].{{הערה|{{דבר||ענייני תרבות במ. פ. שבות עם|1955/12/16|01505|16 בדצמבר 1955|}}}}. באמצע שנת [[1956]] ביקשה חברת "דיור לעולה" לגבות בין 2–2.5 לירות לחודש דמי שכירות על מגורים במקום.{{הערה|{{דבר|י. עופר|לא עוקלו הכספים - מכתב למערכת|1956/08/07|00216|7 באוגוסט 1956|}}}}

בגלל הכוונה לפנות את המעברה, לא ניתן לה מעמד מוניציפלי, והתושבים נותרו במקום ללא [[רשות מקומית]] שתטפל בהם. בתחילת שנת 1957 עוד התגוררו בה כ-6,000 תושבים אשר לטענתם נותרו במקום ללא אפשרות לעבור למקום אחר. בפברואר [[1957]] יצאה משלחת [[מחאה]] מהמעברה ל[[ירושלים]], בראשות חבר הכנסת [[פריג'א זוארץ]], למחות על ה[[אבטלה]] במקום.{{הערה|{{דבר||מצב אבטלה חמור בשבות עם|1957/02/24|00312|24 בפברואר 1957|}}}} ביוני 1957 שודרג מעמד סוכנות הדואר במקום.{{הערה|{{דבר||מפה ומשם|1957/06/16|00637|16 ביוני 1957|}}}} במאי 1959 עדיין התגוררו במעברה כ-1000 משפחות {{הערה|שם=קבע|{{דבר||תושבי מעברת בית ליד יועברו לשיכוני קבע|1959/05/06|00614|6 במאי 1959|}}}} אך עד נובמבר 1960 נותרו במקום רק כ-450 משפחות שמתוכם 150 משפחות יועדו לעבור ל[[נתניה]] תוך זמן קצר {{הערה|{{דבר||מועצת פועלי בית ליד תבוטל בקרוב|1960/11/07|00412|7 בנובמבר 1960|}}}}. בפברואר 1966 עדיין נחשב שבות עם יישוב חסר מעמד מוניציפלי {{הערה|{{דבר||הודעה בדבר הצגת רשימת הבוחרים לכנסת|1966/02/08|00607|8 בפברואר 1966|}}}} ובפברואר 1967 הוחלט שוב על חיסול המעברה, בה התגוררו באותה עת 70 משפחות המונות כ-400 נפש {{הערה|שם=חיסול-1967|{{דבר||יחוסל מחנה שבות עם (בית ליד)|1967/02/06|00530|6 בפברואר 1967|}}}}.