אל-בוראק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: hr:Burak |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
הקוראן מזכיר בפסוק אחד את אותו הלילה ([[סורה]] 17 פסוק 1), אולם המסורת המוסלמית מרחיבה ומספרת כי המלאך גבריאל ציווה על מוחמד לקום משנתו ולצאת אל "המסגד הקיצון" (אל-אקצא). בתקופת [[צלאח א-דין]], שהיה מעוניין לחזק את מעמדה של ירושלים בעולם המוסלמי הוחל לטעון כי המדובר במסגד הבנוי על [[הר הבית]] ב[[ירושלים]] , אולם זהו זיהוי מאוחר שאינו מן הקוראן. לשם המסע הועמדה לרשות מוחמד בהמה מיוחדת, אל-בוראק, שכל צעד שלה מגיע עד האופק. עוד באותו לילה הגיע מוחמד אל מסגד אל-אקצא, עלה ל[[הרקיע השביעי|רקיע השביעי]] וקיבל בו את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום. משחזר לאדמה, חיכתה לו אל-בוראק והביאה אותו בחזרה למכה. על-פי המסורת, המסע היה מהיר כל-כך, שמיטתו של מוחמד עוד הייתה חמה עם חזרתו. <BR>
[[תמונה:Kotelelburak.jpg|ימין|ממוזער|180px|המקום בכותל [[הר הבית]] אליו, על פי האמונה, נקשר אל-בוראק ב[[לילת אלאסראא' ואלמעראג']]]]
מסורת מאוחרת קובעת כי [[הכותל המערבי]] הוא הקיר שאליו קשר מוחמד את אל-בוראק עם הגיעו למסגד אל-אקצא. נראה שמסורת זו מושפעת מהחשיבות שמייחסים [[יהדות|יהודים]] לכותל המערבי. המסורת הזו נעשתה מקובלת יותר ויותר בקרב ההוגים המוסלמים במהלך המאה ה-20 ככל שהסכסוך בין היהודים לערבים בירושלים גבר, בפרט מאז [[מאורעות תרפ"ט]] שהחלו בכותל המערבי, ומכונות לפיכך בערבית "מהפכת אל-בוראק". יש ערבים מוסלמים המכנים את הכותל המערבי "אל-בוראק" על שם אותה בהמה פלאית, וזה היה שמו הרשמי של האתר בתקופת השלטון ה[[ירדן|ירדני]] במזרח ירושלים. עד היום ניתן לזהות זוג חורים בפינת הכותל, בין הכותל המערבי לבין הכותל הדרומי, אליו על פי האמונה נקשר אל-בוראק.
באנציקלופדיית האסלאם אין אזכור לכותל המערבי כקשור לאסלאם וגם בספרי תיירות של ה[[וקף]] עד [[1990]] אין אזכור לעניין זה. הדבר מעלה השערות, כי הניסיון לקשור את אמונת האסלאם לכותל המערבי נבע, למעשה, ממניעים פוליטיים{{הערה|1=הל לינדזי, [http://www.wnd.com/news/article.asp?ARTICLE_ID=21873 Islam's Wailing Wall?]{{D}}, באתר WorldNetDaily, {{כ}}28 בפברואר 2001}}.
{{Link FA|fa}}
| |||