ערכאות של גויים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת פרק חסר |
|||
שורה 27:
==בתי המשפט במדינת ישראל==
בתי המשפט במדינת ישראל, אינם דנים על פי חוקי התורה, לא בפסקי הדין ולא בבחירת הרכב השופטים. אבל מצד שני רוב רובם של השופטים הם יהודים והאחריות השיפוטית אינה של גויים, כך שעמדה בפני הפוסקים השאלה, האם ניתן להשפט במערכת המשפט במדינת ישראל.
דעת המתירים מצאה היתר בדברי [[הרמ"א]] שכתב<ref>[[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]] סימן ח, סעיף א</ref>:
"ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים או שכולן עמי הארץ, וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לפני ערכאות של גויים, ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר), אע"פ שאינם ראויים לדיינים. וכיוון שקיבלו עליהם בני העיר, אין אחר יכול לפוסלן." ועל פי זה הגיעו למסקנה שגם לבתי המשפט של מדינת ישראל יש מעמד דומה.
אך רוב הפוסקים דחו עמדה זו, כגון [[חזון אי"ש]]<ref>חזון אי"ש הלכות סנהדרין טו,ד</ref>:
"ואף על גב דליכא ביניהם דיין שידין על פי משפטי התורה ומוכרחים להימנות בעל שכל מוסרי האדם, אינם רשאים לקבל עליהם חוקי העמים או לחוקק חוקים. שהשופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו, זהו בכלל פשרה ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים. אבל אם יסכימו על חוקים, הרי הם מחללים את התורה. ועל זה נאמר "אשר תשים לפניהם" - ולא לפני הדיוטות... ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים ובין ישראל ששופט על פי חוקים בדויים. ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל. ואם יסכימו בני העיר על זה, אין בהסכמתם ממש. ואם יכופו על זה. משפטם גזלנותא ומרימים יד בתורת משה."
לדעתו זו של החזון האיש שותפים רוב רובם של פוסקי ההלכה בלא הבדלי מגזר או זרם, לעתים מטעמים אחרים. כך למשל אסר הרב [[יעקב אריאל]] לפנות לבתי
המשפט מפני שאפשר לפנות לבתי הדין הרבניים: <ref>"המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות", תחומין א, עמ' 327</ref> ""יהודי דתי היודע על קיומו של משפט התורה ועל מציאותם של תלמידי חכמים יודעי דת ודין, ובכל זאת מעדיף להישפט לפני הדיוטות אלו, שמחמת אונסם כופרים בתורה, נחשב למחרף ומגדף ולמרים יד בתורת משה, ואיסורו חילול השם מדאורייתא...".
==לקריאה נוספת==
* [[שו"ת]] '''[[יחווה דעת]]''' חלק ד', סימן ס"ה, בפסקה '''גם הלום'''.
| |||