הבדלים בין גרסאות בדף "פסק דין הנדלס נגד קופת עם"

מ
השופט אהרן ברק חלק על דעתו של אלון בנקודה זו. הוא ניסח עמדה עקרונית, הקובעת שאף שמותר לפנות אל המשפט העברי ולהיעזר בו בכדי לפתור סוגיות משפטיות, אין חובה לעשות כן. יתירה מכך, הפנייה אל המשפט העברי היא רק בכדי לקבל ממנו השראה לפסיקת הדין, אך לא בכדי להעתיק ממנו דין ספציפי בשלמותו. הוא הוסיף ושלל את הצגתה של חוות הדעת של הפוסקים בני דורנו, וטען כי לכל היותר יש לפנות לספרי [[שאלות ותשובות]], שלא נכתבו לצורך המקרה הנדון בפרט.
 
לגוף הדברים סבר ברק, כי אין ללמוד מן המשפט העברי את מצבה המשפטי של המציאה, משום שבעוד שבמשפט העברי זוכה המוצא מיידית במציאה נטולת סימני הזיהוי, וכל השאלה היא מי מוגדר המוצא - מרים האבידה או בעל הרשות, הרי שבמשפט הישראלי אין המוצא זוכה מיידית במציאה, אלא רק לאחר שחלפו ארבעה חודשים בהם החוזקההוחזקה המציאה במשמורת המשטרה. הבדל זה, סבר ברק, דיו בכדי לנתק בין משמעות המונח "רשותו של אדם אחר" בחוק השבת אבידה הישראלי, לבין משמעותו במשפט העברי {{הערה|שם=הנדלס 1}}.
 
===טיעונים נוספים===
13,860

עריכות