בתי ורשה (יפו) – הבדלי גרסאות

[[File:PikiWiki Israel 9198 memorial to warsaw compound in tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד[[לוחית הנצחהזיכרון]] לבתי ורשה בחזית מטה [[מחוז תל אביב (משטרה)|משטרת מחוז תל אביב]]]]

'''בתי ורשה''' (או: '''וורשא)''') היו קבוצת בתים שנבנו בתור [[חווה חקלאית]] ב[[יפו]], בתחילת [[דרך סלמה]].<br{{ש}} />בשנת [[1871]] בנה ה[[גרמניהגרמנים|הגרמני]] - [[טמפלרים|טמפלרי]] גאורג קאפוס, את המקום בצורת [[חווה]], בפאתי [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]]. לאחר שהזקין ולא נמצא לו דור ממשיךהמשך, הציע קאפוס את החווה למכירה. את המקום קנה בשנת [[1907]], שאול - יצחק פניגשטיין, [[יהדות|יהודי]] מ[[חסידות גור|חסידי גור]], שעלהש[[העלייה מהשנייה|עלה]] מ[[ורשה|וורשה]] בשב[[פולין]] בשנת [[1905]].<br />פנינגשטיין פיתח את המקום, ולצד חקלאות השכיר את המקום ליהודים שפתחו מפעלי תעשייה זעירה כמו מפעל שמן, פקקים,מאפיה [[מאפייה]] ועוד. כן השכיר חדרים למגורים פרטיים. אחד הדיירים במקום היה [[יצחק בן צבי]]. חדרו שימש מרכז לצעירים אחרים חברי [[פועלי ציון]]. בחדר זה הם התקינו בשנת [[1907]] מכונת [[דפוס]] קטנה, בהשבה הדפיסו בהסתר מהשלטונות ה[[טורקיההתקופה העות'מאנית בארץ ישראל|טורקיםהעות'מאניים]], עיתון ב[[אידישיידיש]] בשם: '''דער אונפאנג''' "(ההתחלה")'''.<br{{ש}} />בחדר זה התאספו ב[[29 בספטמבר]] [[1907]], עשרה צעירים, וייסדו בחשאי את [[בר גיורא (ארגון)|ארגון בר גיורא]], שמטרתושנוסד היתהבמטרה לכבוש את השמירה במושבותב[[מושבה|מושבות]] היהודיות מידי ה[[ערבים]] וה[[צ'רקסים]].<br{{ש}} />בזכרונותיוב[[ממואר|זיכרונות]]יו מתאר בן צבי את הכינוס החשאי בחצר ורשה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="התאספנו במוצאי [[הושענא רבה]], בליל [[שמחת תורה]]. הישיבה היתה בחדרי, בקומה העליונה של אחד הבתים שבחצר ורשה ... על הרצפה היתה פרושה מחצלת וארגזי עץ אחדים מאלה שאורזים בהם פחי [[נפט]], שימשו כשולחן כתיבה וכורסאות... עלייתי נחלקה לשני חדרים אשר שימשו לי כאחד לדירה לגור בה ולבית דפוס חשאי להדפיס בו כרוזים ועתון (אונפאנג). כאן התקיימה הישיבה הראשונה של אותו גרעין אשר ממנו צמח אחר כך [[השומר]]... חבר החלוצים היה שקוע ברעיון החדש אשר נולד ברגע זה וליכד את ליבותיהם ותבע מהם מעשים. כולנו האמנו בשחרור העם בכוחות עצמו, בכוח עבודה עצמית והגנה עצמית"|מקור=.}}<br />

בשנת [[1917]] גורשה משפחת פניגשטיין [[גירוש תל אביב|ביחד עם שאר יהודי [[תל אביב]] בפקודת [[ג'אמל פחה]]. החווה נשמרה בזכות שכנו הערבי. ב[[פרעות תרפ"א]] ניסו הערביםה[[פלסטינים|ערבים]] לתקוף את המקום אבל ברגע האחרון הונסו על ידי חיילים בריטים מה[[הגדודים העבריים|גדוד העברי]] שהוזעקו ליפו בפיקודו של [[אליעזר מרגולין]].<br />

ברבות השנים עזבו בני המשפחה את המקום, והמקום הושכר ליהודים שהפעילו בתי מלאכה זעירים. המקום הותקף גם בשנת [[1936]]. בשנת [[1940]] נפטר פניגשטיין, והמקום נמכר לערבים. במהומות שפרצו בגבול יפו - תליפו–תל אביב לאחר [[הרצח בגן הוואי]] הותקף המקום ב[[15 באוגוסט]] [[1947]] בידי פורעים ערבים , נשרף ונחרב עד היסוד.<br />

בשנת [[2005]] נחנך במקום בניין משטרת [[מחוז תל אביב (משטרה)|מחוז תל אביב]]. לציון בתי ורשה הוקם בחזית הבניין עמוד ובו תולדות המקום ותבליטו[[תבליט]] של בתי ורשה.

* [[זאב וילנאי]]:, '''תל אביב - יפו''', הוצאת אחיעבר, 1965.