סלע געשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול הפניה וכתיבת הערך
הרחבה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:BasaltOutcropsParkstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחשוף גאולוגי|מחשוף]] [[בזלת]]]]
'''סלע געשי''' – קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" (Extrusive Rock)הוא [[סלע יסוד]] שהתגבש מ[[לבה]] שפרצה– [[סלע]] [[התכה|מותך]] שפרץ אל מחוץ ל[[קרום כדור הארץ|קרום]] במהלך [[התפרצות געשית]], מתוך [[צינור הזנה (גאולוגיה)|צינור הזנה]] של [[הר געש]] או מבעד לסדקים בקרום. והתקררהבבואה במהירותבמגע עם [[אוויר]] או [[מים]] קרים ממנה, ועלהלבה כןמתקררת הסלעיםבמהירות מורכביםוצמיחת מה[[גביש]]ים בה מופרעת. על כן, סלעים געשיים מורכבים מגבישים קטנים מאוד – דוגמת [[בזלת]], ואף [[אמורפיות|אמורפייםאמורפי]]ים כ[[זכוכית]] – דוגמת [[אובסידיאן]]. ביןעל הסלעים הגעשיים נמנים גם [[סלע פירוקלסטי|סלעים פירוקלסטיים]] דוגמת [[טוף]] ו[[אגלומרט]], שנוצרו מהתגבשות [[טפרה]] – החומר שנפלט לאוויר מתוך הרי געש ונופל אחר-כך לקרקע. דוגמאות לסלעים געשיים: בזלת, [[בזלתטוף]], [[ריוליט]], [[סקוריה]], [[פומיס]] ו[[אובסידיאן]]ואובסידיאן.
 
==היווצרות==
הלבה הפורצת מתוך הקרום נובעת מ[[מאגמה]] – סלע שעבר [[התכה]] בעומק [[כדור הארץ]], נאגר ב[[תא מאגמה]] והובל באמצעות צינור הזנה או באמצעות סדקים בקרום אל פני השטח. המאגמה מכילה מרכיבים נדיפים כ[[גז]]ים ו[[אדים|אדי]] [[מים]], שמרביתם נפלטים ממנה כשהיא מגיעה סמוך לפני השטח. בשלב זה היא נקראת "לבה". בהגיעה אל פני השטח, הלבה החמה – 600-1,800°C – באה במגע עם אוויר או מים קרים ממנה, מתקררת במהירות ונוצרים ממנה סלעים געשיים.
 
===אזורי היווצרות===
[[קובץ:Regional magmatism heb.jpg|שמאל|ממוזער|400px|אזורי היווצרות של סלעים געשיים]]
{{הפניה לערך מורחב|סביבת היווצרות}}
סלעים געשיים נוצרים בעקבות [[התפרצות געשית]] באזורים בהם מגיעה לבה אל פני הקרום, חלקם ממוקמים בשולי [[לוח טקטוני|לוחות טקטוניים]] ואחרים מעל [[נקודה חמה (גאולוגיה)|נקודות חמות]] תוך-לוחיות.
 
====גבולות פתיחה====
[[טקטוניקת הלוחות#גבולות פתיחה|גבולות פתיחה]] הם שולי לוחות טקטוניים הנעים בכיוונים מנוגדים ומתרחקים זה מזה. לתוך הפער חודרת לבה, ובהתקרשותה לסלעים היא יוצרת שולי לוח חדשים. גבולות פתיחה אופייניים הם [[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז-אוקייניים]] דוגמת [[הרכס המרכז-אטלנטי]] – תוצר של תהליך התרחקותם של [[הלוח האפריקאי]] ו[[הלוח האירו-אסיאתי]] מ[[הלוח הדרום-אמריקאי]] ו[[הלוח הצפון-אמריקאי]]. קצב ההתרחקות הוא גם קצב בניית הקרום החדש – כ-2.5 ס"מ בשנה. הרכס המרכז-אטלנטי אינו מוגבל רק לקרקעית [[האוקיינוס האטלנטי]] אלא נחשף על-פני השטח ב[[איסלנד]].
 
הסלע הגעשי הנפוץ בגבולות פתיחה כאלה הוא [[בזלת]], ומקורו בהתכה חלקית של סלעים [[פרידוטיט]]ים ב[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]] ה[[ליתוספירה|ליתוספירית]]. הוא נוצר בעקבות [[התפרצות געשית#התפרצות תת-ימית|התפרצות תת-ימית]], ומפגש הלבה עם מי האוקיינוס יוצרת [[בזלת כרים]] או "לבת כרים" – מבנה בזלתי הדומה ל[[כר]]ים ובנוי מגבישים זעירים במעטה [[זכוכית געשית|זכוכיתי]]. בגבולות פתיחה יבשתיים נפלטת הלבה מבעד לסדקים בקרום ויוצרת [[שפכי בזלת]] יבשתיים.
 
====גבולות סגירה====
[[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבולות סגירה]] הם שולי לוחות טקטוניים הנעים זה לקראת זה. כאשר קרום אוקייני צפוף וכבד פוגש בקרום יבשתי או בקרום אוקייני צעיר שצפיפותו נמוכה יותר, הקרום הכבד חודר אל מתחת לקרום הקל. נקודת החדירה נקראת [[אזור הפחתה]], ובתחתיתו נוצרת [[מאגמה#מאגמה אנדזיטית|מאגמה אנדזיטית]] בתהליך של [[גיבוש מפריט#התכת שטף|התכת שטף]] היוצרת בפליטתה [[קשת איים|קשתות איים]] ו[[קשת געשית|קשתות געשיות]].
 
גבולות סגירה אלה אופייניים ל[[טבעת האש]] המקיפה את [[האוקיינוס השקט]] ולרצועה ה[[הים התיכון|ים-תיכונית]] בה מצויים הרי הגעש [[אטנה]], [[וזוב]], [[סטרומבולי]] ו[[סנטוריני]]. הסלעים הגעשיים הנוצרים באזורים אלה הם [[אנדזיט]], [[ריוליט]] ו[[דקיט]].
 
====בקעים והעתקים====
במקום בו הליתוספירה נמתחת נוצרים [[בקע גאולוגי|בקעים]] ו[[העתק]]ים, דוגמת [[השבר הסורי-אפריקני]]. באזורים אלה מוגבלת מתיחת הליתוספירה והיווצרות המאגמה מהתכת המעטפת מתקיימת בעומק רב, וכתוצאה ממנה נוצרת על-פני השטח בזלת [[בזלת תולאיטית|תולאיטית]], בזלות מסוג [[בסניט]] ו[[נפליניט]] וכן סלעי [[טרכיט]] ו[[פונוליט]].
 
 
==ראו גם==
*[[גאולוגיה – מונחים]]
*[[פטרולוגיה]]
*[[וולקנולוגיה]]
*[[סלע יסוד]]
*[[לבה]]
*[[מאגמה]]
*[[טפרה]]
*[[חומר פירוקלסטי]]
*[[הר געש]]
*[[התפרצות געשית]]
*[[סביבת היווצרות]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[עקיבא פלכסר]], '''גיאולוגיה, יסודות ותהליכים''', הוצאת אקדמון
* [[עמנואל מזור]], '''גאולוגיה בפטיש ישראלי''', [[האוניברסיטה הפתוחה]]
 
==קישורים חיצוניים==
* שלמה שובאל, '''[http://ebooks.openu.ac.il/olive/am3/C20117 צפונות כדור הארץ]''', [[האוניברסיטה הפתוחה]] (דורש הרשמה לאתר) וב[http://books.google.com/books?id=EawaWv5f9DIC&printsec=frontcover#v=onepage&q=&f=false גוגל ספרים]
 
[[קטגוריה:סלעי יסוד|*]]
[[קטגוריה:סלעים געשיים|*]]
[[קטגוריה:פטרולוגיה]]
[[קטגוריה:וולקנולוגיה]]
 
{{ללא בוט|14}}
 
[[en:Volcanic rock]]