תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוסי (שיחה | תרומות)
←‏לקריאה נוספת: +תמונות נוספות
יוסי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
בשלב ה[[עובר]]י מתחילים איברי הבטן את התפתחותם מחוץ לתחומי הצפק, וחלקם חודרים לתוכו ומשלימים שם את התפתחותם. יש בהם שחודרים אך מעט לאזור הצפק (למשל ה[[כליה|כליות]]) או שהם נכנסים עד לדרגה שהם עטופים חלקית בצפק קרבי (למשל [[המעי הגס]] העולה והמעי הגס היורד). על איברים אלו אומרים שהם מאחורי הצפק (retroperitoneale). איברים אחרים כגון ה[[קיבה]] ו[[המעי הדק]] חודרים במלואם לאזור הצפק והם עטופים לחלוטין בצפק קרבי.
 
יחד עם האיברים התוך-צפקיים, נמשכים לתוך אזור הצפק גם [[כלי דם|כלי הדם]] וה[[עצב]]ים שלהם. הללו עוברים בתוך שכבה כפולה של צפק המכילה [[רקמת חיבור]] רפה ו[[רקמת שומן]]. לאיברים שנכנסו במלואם יש יכולת תנועה התלויה באורכו של הקרום הכפול המעגן אותם לדפנות הבטן.
 
כאשר האיברים גדלים הם ממלאים לחלוטין את חלל הבטן ומותירים רק חלל פוטנציאלי בין הקרום הדופני לקרום הקרבי. החלל הפוטנציאלי, המכונה [[חלל הצפק]] (Cavitas peritonealis), מכיל כמות קטנה של נוזל סיכוך. ב[[זכר]]ים חלל הצפק שלם, וב[[נקבה|נקבות]] הוא פתוח דרך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרות]], ה[[רחם]] וה[[נרתיק]].
שורה 14:
בחלק הקדמי של הבטן בולט [[הפדר הגדול|הפֶּדֶר הגדול]] (Omentum majus) – מבנה המורכב משתי שכבות של צפק כפול (למעשה ארבע שכבות של צפק) היורד כסינר מחלקה התחתון של ה[[קיבה]], המכונה עקם הקיבה הגדול ועולה בחזרה עד למעי הגס הרוחבי, ל[[סרעפת]] ול[[טחול]]. הפדר הגדול מגיע עד ל[[אגן]] ומכסה את החלק הקדמי של המעי. מהחלק העליון של הקיבה, עקם הקיבה הקטן, עולה [[הפדר הקטן]] (Omentum minus) עד ל[[כבד]].
 
איברים תוך-צפקיים מעוגנים לדפנות הבטן בשכבה כפולה של צפק המכילה את כלי הדם ואת העצבים שלהם. מלבד כלי דם ועצבים, בין שכבות הצפק נמצאים מבנים חוץ-צפקיים נוספים ברקמת חיבור רפה המכילה רקמת שומן ו[[מערכת הלימפה|קשריות לימפה]]. לשכבות כפולות אלו שמות בהתאם לאיברים המחוברים אליהם. כך למשל [[מצע המעי]] (Mesenterium) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הדק (למעט ה[[תריסריון]] שהוא מאחורי הצפק) ו[[מצע המעי הגס הרוחבי]] (Mesocolon transversum) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הגס הרוחבי. לאיברים עם מצע יש יכולת תנועה בחלל הבטן.
 
=== חלוקות משניות ===