קונטרס (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, ויקיזציה
מ סימן פיסוק שנשמט
שורה 4:
עורכו הראשון של קונטרס היה [[ברל כצנלסון]], ולאחר שהקים את "דבר" והיה לעורכו, ערכו את כתב העת [[דוד רמז]], [[מרדכי קושניר]] ו[[יצחק יציב]]. גיליונות מסוימים יצאו גם בשמות "אגרת", "חוברת", "גיליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנתו הראשונה צורף לקונטרס [[כתב עת ספרותי|מוסף ספרותי]] חודשי בעריכת [[יוסף חיים ברנר]] בשם "[[האדמה (כתב עת)|האדמה]]", אך לאחר [[רצח יוסף חיים ברנר וחבריו|רצח ברנר]] פָּסקה הוצאת המוסף.
 
כצנלסון שידל את חברי המפלגה ששהו בחו"ל לשלוח כתבות לקונטרס ככתבי חוץ. כך [[משה שרת]], ששהה ב[[לונדון]] בשליחות [[התנועה הציונית]], שלח כתבות תחת [[שם עט|שם העט]] "בן קדם"; [[אליהו גולומב]] כתב מ[[גרמניה]]; ו[[משה ביילינסון]], שלמד [[רפואה]] ב[[איטליה]], היה כתב העיתון ב[[רומא]]. עוד כתבו בעיתון [[אליעזר ליבנה (ליבנשטיין)]], אברהם תרשיש, [[ברל רפטור]] ואף [[אב"א אחימאיר]], לפני שהפך ל[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסט]]. ה"קונטרס" הודפס ב[[בית דפוס|דפוס]] ה[[קואופרטיב]]י "[[דפוס אחדות]]".
 
מעל גיליונות קונטרס התפרסמו דוחות פעילות מפלגתיים והסתדרותיים, תיאור מפורט של כל ועידה ומועצה ומאמרי פולמוס ארוכים של נציגי פועלים, בעיקר בנוגע לדרכה האידאולוגית והמעשית של הסתדרות העובדים ובנוגע לאיחוד שורות הפועלים העבריים בארץ ישראל. מעל דפי העיתון התנהל גם המאבק הגדול של התקופה כנגד [[גדוד העבודה]]. העיתון היה מפלגתי מובהק, ועמד כנגד עיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]". חוקרת התקופה [[אניטה שפירא]] מעירה כי "לא היה זה עיתון קל ונוח לקריאה" וכי "היו מפועלי ארץ ישראל שחטאו, בסתר ושלא בסתר, בקריאת "[[דאר היום]]", עיתונו ה"[[ימין פוליטי|ימני]]" של [[איתמר בן-אב"י]], שהיה בו מן הלחלוחית הסנסציונית שחסרה [...] בדפיו הצנועים של הקונטרס"‏‏.<ref>‏אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 232, 242.‏</ref> "קונטרס" הפסיק להופיע בשנת 1930, על רקע איחוד "אחדות העבודה" עם "[[הפועל הצעיר]]" והקמת [[מפא"י]] ועל רקע הכפילות המיותרת עם העיתון היומי המצליח דאז, "דבר".