תמיסה מוצקה – הבדלי גרסאות

[[דיאגרמת פזותפאזות|דיאגרמת הפזותהפאזות]] ''(תרשים 1)'' מתארת [[סגסוגת]] של שתי [[מתכת|מתכות]] היוצרות תמיסה מוצקה בכל [[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] יחסי בין שני החומרים. במקרה זה, הפזות הטהורות של כל יסוד (ערכי הקצה של הריכוזים) הן בעלות אותו מבנה גביש, ותכונות דומות של היסודות מאפשרים החלפה חופשית ביניהם בכל ריכוז יחסי.

[[תמונה:Eutektikum.gif|ממוזער|250px|'''תרשים 2''' דיאגרמת פזות בינארית זו מתארת שתי תמיסות מוצקות: α ו -β.]]

[[דיאגרמת פזות|דיאגרמת הפזות]]הפאזות של תמיסה הבינארית ''(תרשים 2)'' מציג את הפזותהפאזות של תערובת [[חומר אאוטקטי|אאוטקטית]] (eutectic) של שני חומרים בריכוזים שונים. האזור המסומן ב'-α ("אלפא'") הוא תמיסה מוצקה, כאשר החומר בטא מומס במטריקס של אלפא, ובקצה השני של הסקלה, התחום המסומן ב'-β ("בטא'") הוא תמיסה מוצקה, כאשר החומר אלפא מומס במטריקס של בטא. התחום המוצק הגדול בין 'אלפא' ו'בטא'ובטא המסומן כ'אלפא-α+בטא'β אינהאינו תמיסה מוצקה. בדיקה של המבנה ברמה המיקרוסופית בטווחי ריכוזים אלו תראה שמדובר בשתי פאזות שונות- תמיסה מוצקה של אלפא מומס בטא ותמיסה מוצקה של בטא מומס באלפא, אולי בצורת למלות או גרגירים.

כאשר יציבות התמיסה המוצקה מתערערת (עקב קירור לדוגמה), מתרחשת [[אקסולוציה]] (הפרדת תמיסה למרכיביה) מתרחשת ושתי הפאזות נפרדות בצורה מובהקת ברמה המיקרוסקופית או כלמלות שניתן לראותן בעין בלתי מזוינת. אקסולוציה אופיינית ל[[חומר אאוטקטי]] (Eutectic system). דוגמה לכך ניתן למצוא במינרל אלקלי פלדספר מזן פרטיט בו ניתן להבחין בשכבות דקות של אלביט לבן בתוך מיקרוקלין ורוד.