לומברדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ArthurBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: lmo:Lungubard
Imanuel o (שיחה | תרומות)
שורה 6:
מרבית המידע הידוע לנו לגבי מקור הלומברדים ומנהגיהם מגיע מחיבורו של [[פאולוס הדיאקון]], "'''ההיסטוריה של הלומברדים'''" (Historia gentis Langobardorum), שנכתב בשלהי [[המאה ה-8]] ומבוסס על אתוס מן [[המאה ה-7]], "'''מקור הלומברדים'''" (Origo Gentis Langobardorum).
 
"מקור הלומברדים" מספר על שבט קטן בשם '''ווינילר''', שישב באי [[נורדים|נורדי]] בשם '''סקדנאן''' (מקורות אחרים מספרים כי שבט זה התגורר על גבול [[גאליה]]). שבט ווינילר התפצל לשלוש קבוצות, כאשר אחת מהן עזבה את מולדת השבט וחיפשבוחיפשה שטחים אחרים, ככל הנראה בשל עודף אוכלוסין. הקבוצה שעזבה הונהגה על ידי שני אחים בשם '''איבור''' ו'''איו''', ואמם '''גמבארה'''. הם הגיעו לבסוף לארץ בשם '''סקורינגה''', הנמצאת כנראה על החוף [[הים הבלטי|הבלטי]] או על גדות [[נהר אלבה]]. ארץ זו נשלטה על ידי [[ונדלים]], ומנהיגיהם נתנו לווינילר את הבחירה בין מתן כסף לבין מלחמה. האחים היו צעירים ואמיצים וסירבו לשלם בשל שמירה על כבודם. הונדלים התכוננו לקרב והתייעצו עם האל [[אודין|גודאן]], שענה כי הוא ייתן את הניצחון למי שהוא יראה ראשון עם הזריחה. הווינילר היו מעטים בהרבה מהונדלים, וגמבארה התייעצה עם אשתו של גודאן, האלה [[פריג]], שייעצה לה שכל נשות ווינילר צריכות לקשור את שיערן על פניהן כמו זקנים ולצעוד לקרב יחד עם בעליהן. כך קרה שגודאן ראה את שבט ווינילר קודם, ושאל מיהם בעלי הזקנים הארוכים האלו. אשתו ענתה שהוא נתן להם את שמם, ועכשיו הוא צריך לתת להם את הניצחון. מאותו הרגע בני ווינילר היו ידועים בשם "לאנגובארדן" (Langobarden, בעלי זקן ארוך), שהתגלגל לשם "לומברדים".
 
כאשר פאולוס הדיאקון כתב את ספרו בסוף המאה ה-8 הוא היה נזיר [[קתוליות|קתולי]] אדוק, ולכן ראה בסיפורים [[פגניות|הפגאנים]] של אבותיו מגוחכים. הוא טען שהשם "לאנגובארדן" מקורו פשוט מהעובדה שללומברדים היו זקנים ארוכים ולא מגולחים. תאוריה מודרנית מציעה כי השם הגיע מהמילה "לאנגבארדר" (Langbarðr), השם הלומברדי של האל גודאן.