ליפמן דוד שובקס – הבדלי גרסאות

עדת החסידים חתרה לעצמאות בנהול ענייני העדה והחליטה לייסד [[בית דין (הלכה)|בית דין]] חסידי. בשנת [[תרס"א]] 1901 הטילה העדה על שובקס לשמש כראש בית הדין של החסידים שנקרא [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים]] ‏‏<ref>‏[http://daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy2.htm '''היישוב החסידי בירושלים בראשיתו''', בצלאל לנדוי], מחניים נ"ח, תשכ"א, מאתר דעת‏</ref>. שובקס קיבל את ברכת הדרך הן מהרב מלובלין והן מ[[שמואל סלנט]], רבה של ירושלים.

 

 

 

כבן ששים בקירוב היה רבי דודצ׳ע בשנת תרנ״ח, כאשר הגיע לארץ הקודש, יחד עם רעיתו ושנים מנכדיו. מיד עם עלייתו נתקבל בכבוד עצום ע״י גדולי ירושלים חסידים ופרושים גם יחד שהביעו את קורת רוחם על הארי שעלה מבבל וקבע את מושבו בעיה״ק.

 

 

בימים הראשונים לעלייתו נכנם לקבל את פני מרא דאתרא רבי שמואל סלנט, ותוך שיחתם בדברי תורה הבחין רבי שמואל בגדולתו והתרגש ביותר מנסיונו בהוראה. בצאת האורח מביתו הפטיר רבי שמואל ״נפתרה אחת הבעיות שהעיקו על ירושלים ניתן כבר להקים בד"צ חסידים״ ניבא וידע מה ניבא, שכן בשנים הקרובות נבחר רבי דודצ׳ע לכהן כראב״ד לעדת החסידים.